ראובן ריבלין
ראובן ריבליןצילום: קובי גדעון, פלאש 90

ביקורת מימין על נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שנשא דברים על אמונו בשאיפה לשלום ונכונותו ונכונות העם בישראל לויתורים כואבים, כלשונו.

את הדברים אמר הנשיא ריבלין במפגש שהתקיים היום (שני) עם שגרירים זרים וחברי הסגל הדיפלומטי כחלק מקבלת הפנים המסורתית לקראת ראש השנה.

ריבלין בירך את אורחיו ואמר כי "מדינת ישראל לא הוקמה כדי להיות אי בודד בים עוין. כפי שנקבע במגילת העצמאות, ישראל שואפת ליחסים טובים עם שכנינו ולשלום באזור. ההסכמים שלנו עם מצרים ועם ירדן ניצבים כעדות לרצון עז זה ועדות לנכונותנו לויתורים כואבים".

ריבלין הוסיף ואמר כי ישראל נכונה לויתורים שכאלה במידה ואכן יש סיכוי אמיתי לשלום וביטחון, "ואני מאמין שיש סיכוי אמיתי לשלום וביטחון", קבע.

דבריו אלה של ריבלין זוכים לביקורת חריפה מימין ובתנועת 'מטות ערים' מביעים "אכזבה רבה מנאומו הרכרוכי של הנשיא ריבלין בפני הדיפלומטים הזרים", כלשונם. 

לדברי סוזי דים, יו"ר 'מטות ערים' "במקום לדבר על שלום כרעיון כללי, הנשיא ריבלין התעקש לטעון שעל ישראל לבצע “וויתורים כואבים” נוספים למען השלום. הנשיא ריבלין לא הביע תקווה שאיזשהו גורם אחר במזרח התיכון, מלבד ישראל, יבצע “ויתורים” אלא רק מדינת ישראל. הנשיא ריבלין אפילו לא קרא למדינות העוינות לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל".

ביקורתה של דים נסובה גם על קביעתו של ריבלין לפיה ניתן לבצע “ויתורים כואבים” כי יש “סיכוי” לשלום ובטחון. דים אומרת כי "הנשיא ריבלין כנראה שכח שהאסונות של אוסלו וההתנתקות שגרמו לאלף ומעלה הרוגים ישראלים ומלחמות קשות, בוצעו שניהם בשם  אותו ”סיכוי” לשלום ובטחון, שכמובן הכזיב. האם הנשיא ריבלין לא למד דבר מן העבר?".

ב'מטות ערים' מוסיפים ותוהים מדוע לא מצא ריבלין לנכון מלהזכיר בנאומו נושאים רבים החשובים לאזרחי ישראל, "כמו למשל: ההחרמה וההפללה של ישראל באמצעות ארגוני שמאל שנעזרים במימון ממשלתי זר, הטרור נגד נהגים ישראלים ומטיילים ישראלים במימון זר עקיף, וההסתה נגד ישראל".

יצוין כי מנגד הנשיא דיבר בנאומו על דאגתו מהזירה האיראנית. "איראן ממשיכה לאיים על יציבות האזור ומעניקה גיבוי לטרור בלבנון, סוריה, תימן ועיראק. עובדה זו הופכת את שאיפותיה של איראן להפוך למעצמה גרעינית למעוררת דאגה אמיתית לא רק בישראל אלא לאזור ולעולם כולו.

''לא יתכן שבהינף אחד של עט תהפוך איראן לחברה במועדון המדינות. לא יכול להיות שברגע אחד של דיפלומטיה המציאות משתנה כך לחלוטין. אנחנו יודעים יותר מדי טוב ששינוי פוליטי אמיתי דורש חינוך, בניית אמון, ודיאלוג. שינוי אינו יכול לקרות בין לילה".