האם אכן התורה ומצוותיה מהוות מענה נפשי ערכי ליצר הרע? שאלה ברוח זו עמדה במרכזו של כנס מיוחד שהתקיים בראשית השבוע וריכז אליו הוגי דעות ורבנים שעסקו בשאלה המטלטלת את הציבור הציוני דתי בשנים האחרונות וזכתה למשנה תוקף בעקבות פרשת 'הרב מהצפון' כמו גם פרשות נוספות אחרות.

בערוץ 7 שוחחנו עם צביקי הירש, מבוגרי ישיבת ההסדר רמת גן יוזם ומנחה הכנס בו השתתפו ראש ישיבת רמת גן, הרב יהושע שפירא, פרופ' שלום רוזנברג, לשעבר ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית,  הרב ישראל אריאל, מורה בבית הספר לתורת הנפש על פי הבעל שם טוב וד"ר צבי מוזס, ראש מכון שילה.

בראשית דבריו מציין הירש כי "הכנס שהתקיים ביום ראשון הוא חלק ממסגרת רחבה יותר של ערבי עיון של 'תאיר ארץ', בית מדרש שהוקם על ידי בוגרי ישיבת רמת גן, וממקד את עיסוקו בסוגיות אמוניות שנוגעות בנושאים ציבוריים כאלה ואחרים. במסגרת זו, כמפגש ראשון, קיימנו פאנל בשאלה האם אכן הביטוי 'בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין לו' היא הבטחה תקפה או שמא ניתן להגדיר אותה כמעט כהבטחה שאיכזבה".

הירש מדגיש בדבריו כי את השאלות הוא מעלה והכנס העלה מתוך אמונה בדברי חז"ל ולא מתוך מקום של ספקנות בדברי חז"ל, מתוך מקום כואב, כלשונו, יש תהיות שצריכות להתברר.

באירוע הציגו ארבעת הדוברים גישות שונות הנובעות מסגנונו האישי ומהרקע שממנו מגיע כל דובר ודובר, אך "המשותף הוא שהם נמצאים בקו התפר של שייכות לצד האמוני תורני ולעולם הנפש בצורות כאלה ואחרות".

פרופ' רוזנברג, מספר הירש, ביקש להרחיב את הדיבור אל מעבר לשאלת הכותרת העוסקת ביצר הרע של התאווה אלא גם ליצרים רעים אחרים כדוגמת הספקנות היאוש וחוסר התקווה. רוזנברג הדגיש בדבריו כי את דבריו הוא אומר בעקבות דבריו של רבי נחמן מברסלב הרואה במצוות באמונה ובתקווה שלושה מוקדים המסייעים לאדם בהתמודדות עם היצרים הרעים הללו.

הרב ישראל אריאל דיבר על הפער בין העולם האלוקי לאנושי, בצורך להכיר בשיפלות האנושית ובחולשת האדם המביאות לנפילותיו למקומות נפולים והכרה בכך היא בסיס ורקע הכרחי לראשיתה של הרפואה.

ד"ר מוזס עסק בהפרדה שלטעמו צריכה להישמר בין פסיכולוגיה לתורה. לדבריו יש לפסיכולוגיה כלים לעזור אבל במהותה היא אינה מבקשת או מנסה לתקן את האדם, זאת מאחר ואינה עוסקת בעולם ערכי ומוסרי. לעומת זאת תביעות אלו של מוסר וערכים הן עניינה של התורה ועניינן של מצוותיה.

אחרון הדוברים בכנס היה הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, שפרס את משנתו ולפיה התורה היא אכן תבלין והיא אכן מתקנת. הרב שפירא קבע כי קהילות שמתקיימות מסביב לתורה הן מתוקנות יותר. בדבריו שלל את הדיווחים על מחקרים לפיהן פגיעות מיניות קיימות בכל קהילה ללא הבדלי מגזר. להערכתו מדובר בדיווחים מוטים.

לדברי הרב שפירא, מספר הירש, התורה אכן מציעה מענה לכשלים ולנפילותיו של האדם, אך ישנם מקרים בהם הכלי הנדרש מצוי דווקא בעולם הפסיכולוגיה. הרב שפירא העלה השערה לפיה במידה והיה "הרב מהצפון" היה פונה לרב שמואל אליהו ומספר לו כי הוא יודע על עצמו שהוא מועד לנפילות בתחום זה יתכן והיה הרב אליהו בוחר באפיק הפסיכולוגי כמענה ושולח אותו להתייעצות ולטיפול מתאימים שאינם בעולמה של תורה.

בהמשך הדברים נשאל הירש אם השאלה שבכותרת הכנס כולו אינה נטועה ב"סיבוב לוגי" שכן ניתן להשיב לומר שברגע שאדם חטא הרי שהוא יצא ממסגרת הכללים שהתורה מחייבת, וממילא המשמעות היא שכל מי שינהג על פי כללי התורה לא יחטא ולא ייפול.

הירש משיב שאכן קיימת תסבוכת לוגית מסוימת בשאלה שיש בה כדי לפטור את התורה ומצוותיה מאחריות, אך עם זאת הוא מבהיר כי הדיון אינו עוסק רק בקיום בפועל של מצוות התורה אלא בהיות המצוות הללו גורם מזכך ועמוק. לדבריו החוטא והנופל אינו עושה זאת מתוך שמחה אלא מתמלא בתסכול ערכי לנוכח הקוטב שבין שאיפותיו ותפיסותיו לבין נפילותיו וכשליו, "הם אומללים מזה", אומר הירש המסופק אם די בעצות שאדם כזה מקבל מתוך עולמה של תורה כדי להועיל ולנתב אותו לאפיק הנכון והראוי ללא עזרה מקצועית אחרת.

עוד נשאל הירש אודות ייחודיותו של הדיון שנדמה כי בעבר לא יכול היה להתקיים, לפחות לא בפומביות שבה הוא עולה כעת. הירש הסכים לתחושה לפיה כאשר הסוגיות הללו עולות ממילא אל השיח הרחב, התקשורתי והציבורי, לא ניתן ולא נכון עוד לעסוק בהן בחדרי חדרים אלא להעלות אותן אל השיח הרחב ולאפשר מתן מענה ראוי מתוך גישה המאמינה בדברי תורה ודברי חכמים.

הערב כולו, מספר הירש, לא הסתיים במענה מוחלט אחד, ולמעשה פתח דיון רחב שיימשך הן בבית המדרש שהוקם והן בעמוד הפייסבוק של בית המדרש, עמוד שהכין את המתכנסים לאירוע עצמו עם דפי מקורות ומהווה במה למעוניינים בכך להשתתף בשיח תורני אתי ערכי.

לצפייה בכנס כולו: