שלום כיתה, שלום ראש הממשלה

ישראל לאש מוקסם משיערו של ראש הממשלה, מאוכזב מהעיצוב הארכאי של כיתות הלימוד ולא מפחד מרפורמות במשרד החינוך (בתחום מאוד ספציפי)

ישראל לאש - 'פנדה' עיצוב פנים , כ"ו באלול תשע"ה

כשהילד ירגיש חמימות בכיתה כמו בבית, פתאום יהיו לו פחות 'לשירותים'
כשהילד ירגיש חמימות בכיתה כמו בבית, פתאום יהיו לו פחות 'לשירותים'
צילום: Nir Keidar, פלאש 90

המאבטח הקשוח שניצב מאחורי ראש הממשלה הוא תוצאה ישירה של הפקת לקחים ממקרי עבר.

כך גם השיער שלו, שבקדנציה הראשונה היה לבן, ועכשיו, כבמטה קסם, הפך אפור. העולם מסביבנו משחק קלאס. קופץ קדימה. אין סיבה שעיצוב הסביבה החינוכית יהיה ברוגז אתו.

כיתת החלומות שלי אפוא מעוצבת בצורה כזו: הייתי משמר פריטים קיימים של נעימות, כמו צבעי הקירות הרכים, ושל השקעה מצד המחנך, כמו למשל קישוטי-החינוך הנצחיים, אבל גם מתקדם, אין מנוס, ומוסיף אלמנטים עיצוביים בהשראת ארבעה עקרונות:


בעוד הילד שלכם יוצא מהבית שמכיל תאורת לד מתוחכמת ואוטוטו הדלקת הבוילר בלחיצת כפתור מרחוק, הוא מגיע לכיתה שבסופו של דבר דומה מדי לכיתה שבה אני למדתי, והאמינו לי, סיימתי ללמוד לפני די זמן רב

1. טכנולוגיות מתקדמות: בעוד זלמן (הילד שלכם) יוצא מהבית שמכיל תאורת לד מתוחכמת, מיטה מתכווננת, ואוטוטו הדלקת הבוילר בלחיצת כפתור מרחוק, הוא מגיע לכיתה שבסופו של דבר דומה מדי לכיתה שבה אני למדתי, והאמינו לי, סיימתי ללמוד לפני די הרבה זמן.

לבית הכנסת יש כבר שנים לוח אלקטרוני שמכריז מי תרם את הדג-מלוח לסעודה השלישית. גם לכיתה מגיע.

2. הרגשת ביתיות: עיצוב משנה תפיסה. מעניק מבט אחר על החלל. כשהילד ירגיש חמימות בכיתה כמו בבית, פתאום יהיו לו פחות 'לשירותים'. תנו לו למשל לבנות בעצמו את מנורות הכיתה (!) ותרוויחו חוויה חד פעמית, הרגשה ביתית במקום פלורסנטים משמימים, וגם מסר מקסים: מי שכיוון שעון שבת, יהיה לו אור בשבת.

3. ייחודיות: כל מורה מחליפה תאמר לכם שבית ספר הוא לא בית חרושת. כל ילד הוא עולם. אבל איך הוא אמור להרגיש את זה אם הכיסא שלו הוא שעתוק מדויק של שלושים וארבעה הכיסאות האחרים? ישנם מגוון פטנטים עיצוביים להדגשת מקום ייחודי בתוך חלל גדול: ריצוף-פר-מקום, שולחן וכיסא שונים בצבע או בטקסטורה, סידור ישיבה קשוח פחות ועוד. שינויים מינוריים יעבירו מסר אמתי שלכל אחד יש את הפינה שלו. גם בלב.

4. דמיון: זלמן מתנדנד כאילו אין מחר, ורק בשנייה האחרונה המורה מצליחה להזכיר לו שהכיסא הוא לא סוס פוני ושהוא לא נמצא במערב הפרוע. הדמיון כבר שם, בואו נצטרף אליו ונזריק מעט יותר דמיון בחלל שבו הילד מבלה חצי משעות הערות שלו. שימוש בחפצים שלא למטרתם המקורית למשל. חצאי כדורגל בתור אדניות פרחים, נגיד.

את תקרת הריבועים המודולרית הייתי מחליף בלי קשר. היא פשוט לא יפה.

אה, וגם הייתי נותן שיעור חופשי.

הכי כיף.

ציון בסולם שיפוצניקים: 5. הגיע הזמן להתקדם.