'ההתראה על רצח רבין הגיעה מימין'

הרב זיני דוחה את ניסיונות השב"כ לגמד את עדותו של שלומי הלוי על רצח מתקרב של ראש ממשלה ואומר: בעקבות דבריי הגיעה עדות זו לשב"כ.

שמעון כהן , כ"ג באלול תשע"ה

הרב אליהו זיני
הרב אליהו זיני
ע.7



טוען....

בראיון תקיף מגיב הרב אליהו זיני לפרסומים סביב הספר 'יצחק', ספרו של איש המחלקה היהודית בשב"כ, דביר קריב, ובו הוא מגולל את תחושותיו האישיות כמי שהיה ראשון אנשי השב"כ שפגשו את יגאל עמיר מיד לאחר הרצח, ומה שעבר עליו ועל השירות מאז ליל הרצח ועד ימים אלה.

הרב זיני קובע בדבריו כי מאז הרצח, וכך גם בספרו של קריב, מנסה השב"כ לגמד ככל הניתן את עדותו של שלומי הלוי על כך ששמע שישנו בחור תימני שמבקש לרצוח את ראש הממשלה והעביר על כך דיווח לשב"כ. הרב זיני קובע כי מזעור חשיבות עדותו של הלוי נועד גם לכסות על גודל המחדל המודיעיני והאבטחתי של רצח רבין וגם כדי להכפיש את הימין.

את דבריו לא תולה הרב זיני על סמך שמועות או בדלי ראיות ומשאלות לב אלא על סמך עדותו האישית, מאחר והוא עצמו היה האדם שהוביל לעדותו של שלומי הלוי בשב"כ. בשיחה עמו הוא מתאר את השתלשלות האירועים תוך שהוא קובע כי האופן בו קריב מציג את עדות הלוי בספרו כעדות לא ברורה שלא ניתן היה להבין ממנה דבר משמעותי, וככזו שהגיעה בעקבות הנחייה של השב"כ, היא לא יותר מאשר שקר גס במקרה החמור או טעות חמורה במקרה הקל:

"עד לפני שנתיים שימשתי כידוע גם כרב הטכניון, וכרב הטכניון הייתי מקיים ליל לימוד לאורך כל ליל שבועות". בליל שבועות של שנת 95', שבעה חודשים לפני רצח רבין, "באחת ההפסקות הראשונות ניגשה אליי הילה פרנק שאותה הכרתי כילדה כי היא למדה עם בתי באולפנה. היא הייתה אז סטודנטית באוניברסיטת חיפה. היא אמרה שיש לה מידע רגיש שהיא רוצה למסור לי. אמרתי לה שאם זה רגיש בוודאי שלא בציבור, ניגש למשרד שלי. נכנסנו למשרד והיא סיפרה לי שהיא הייתה בתחנה המרכזית בתל אביב, בשירותים, ושם  בתל אביב היא שמעה בחור שאומר שהוא רוצה לרצוח את ראש הממשלה. אמרתי לה 'הילה, תשמעי טוב. עכשיו זה שבועות. מיד בצאת החג היא תרוץ למשטרה לדווח. במקום ללכת בצאת החג למשטרה היא נקטה בצעד נכון יותר, לדעתי. היא הכירה את שלומי הלוי והיא הלכה לדווח לו כדי שהוא ימסור זאת דחוף לשב"כ. כלומר לא הלוי נשלח על ידי השב"כ. זה שקר גס. אלא אנחנו אנשי הימין הזעקנו את השב"כ למנוע את הרצח".

"אני שהואשמתי והוציאו עלי דיבה כי דיברתי נגד פשע אוסלו, נאשמתי בכך שתמכתי ברצח או גרוע מכך, בשעה שאני בעצמי שלחתי את שלומי הלוי לדווח לשב"כ, או נכון יותר שבגללי נמסרה ההודעה. כלומר הימין הקיצוני הוא שרצה למנוע את הרצח. זה בא מאיתנו ולא מהם. הדבר הזה חמור כל כך עד שב-15 בנובמבר 95, עשרה ימים אחרי הרצח, נשאל כרמי גילון, ראש השב"כ, מה עשה במידע של שלומי הלוי ואמר שלא ניתן להתייחס לכל אינפורמציה. זה מקומם. שבעה חודשים לפני הרצח לא נאמר שיש רעיונות אלא שהוא תכנן ורוצה לרצוח את ראש הממשלה. זה היה ברור וחד ולא לוט בערפל, ואחרי זה הם מאשימים אותנו ואותי באופן אישי. זה מקומם".

"יש כאן ניסיון מצד השב"כ לנכס לעצמם את המאמצים למנוע את הרצח, אבל זה שקר מוחלט. השב"כ לא נקט בכל הצעדים המתבקשים והמתחייבים מכל הדיווחים שהוא קיבל. כששומעים בצורה ברורה שמישהו מתכנן לרצוח ואתה לא עושה כלום אתה בבעיה".

סיכומם של דברי הרב זיני הוא שלא שלומי הלוי הוא ששמע את אותם צעירים המדברים על רצח ראש הממשלה, אלא הילה פרנק ששמעה את עמיר עצמו מדבר על כך ואת המידע העבירה לשלומי הלוי שהיה אז איש שב"כ והוא יצר את סיפור השמועה ששמע בשירותים, אך הנקודה העיקרית היא שהראשון שהורה להעביר דיווח לגורמי הביטחון היה הרב זיני עצמו.

"אני יודע מה נעשה מצידנו וזה מאוד חשוב לי כמי שהכפישו אותי בסיפור הזה בגלל שדיברתי שנה וחצי רצוף בערוץ 7 נגד הסכמי אוסלו. לא היו מסוגלים להפריד בין ההתנגדות האידאולוגית עקרונית לאוסלו לבין שפיכות דם. יש תהום פעורה בין השניים. הפער אינסופי והשב"כ מנסה לנכס לעצמו את הניסיון להגן על רבין, כאשר זה שקרי. הימין הקיצוני הוא שהתריע", אומר הרב זיני.

הרב זיני נשאל היכן היה סיפור זה במרוצת עשרים השנה שחלפו מאז רצח רבין, ובמענה הוא אומר כי דברים מעין אלה לא יכולים היו להיאמר לנוכח העליהום הציבורי שהיה אז נגד הימין. הוא מספר על רדיפה שלו עצמו, כולל ארבעה ניסיונות לדרוס אותו, ובאחת הפעמים רכב עלה על המדרכה כדי לדרוס אותו, "ניצלתי בזכות זה שבצעירותי הייתי ספורטאי", הוא אומר ומספר על מקרה בו הואשם במקומון חיפאי כי נחקר במשטרה, טענה שלא היה לה כל בסיס. "תבעתי את העיתון הזה וניצחתי במשפט. ביקשתי פיצויים של כמה מאות אלפי שקלים. אבל למרות הניצחון קיבלתי רק אלף שקל. השופט קבע שלא אקבל יותר כי דיברתי נגד מיעוטים. אני לא מבין מה הקשר. ערערתי למחוזי והשופט שם היה הדוד שלו... רציתי לפנות לבג"ץ אבל לא היה לי כסף לתביעה שם".

בהמשך הדברים נשאל הרב זיני כיצד הוא מפרש את המחדל האבטחתי והמודיעיני של השב"כ. במענה הוא אומר כי "המציאות הסעירה את המדינה כולה. אני חושב שאף אחד לא העלה בדעתו שיתרחש אי פעם דבר כזה, לא מימין ולא משמאל, ולכן כולם הופתעו, כולל השב"כ, אם אנחנו רוצים ללמד עליהם זכות. מאידך, צריך לבדוק את המנטאליות. מה שקורה הוא שכל המנגנונים הגדולים של המדינה בידי אנשים המזוהים עם השמאל. לדוגמא, קריב כותב בספר שלו שעמיר תקע את אוסלו. להיפך, זה שקר. 'הודות' ליגאל עמיר יכול היה השמאל לדהור לאוסלו בלי התנגדות של הימין שישב על ספסל הנאשמים כרוצח. הבעיה במדינת ישראל היא שכיוון שבראשית המדינה הכול היה בידי השמאל המתון והקיצוני, השמאל לא קיבל את עליית בגין לשלטון ופתח במלחמה קשה שקרעה את העם. השיא היה בהפגנות שלום עכשיו נגד מלחמת לבנון. זה קרע את העם והגביר את רף השנאה וההסתה. ההסתה לא התחילה בצד ימין, עוד לפני שאנחנו מדברים על רצח ארלוזורוב. בן גוריון לא היה מסוגל לומר את שמו של בגין בלי לכנות אותו בכינויי גנאי. השנאה גברה כשהשמאל הבין שהוא מאבד את השלטון והוא ממשיך את המאבק הזה. אם רוצים לעלות על דרך המלך צריך לכנס את העם תחת הקביעה שמותר לחלוק להתווכח ויכוחים קשים ומרים אבל לא בשנאה. את השנאה הזו צריך לפתור והשב"כ לוקח חלק לא קטן כשהוא משווה בין יהודים למי שאינם יהודים במישורים שונים. השב"כ צריך להוריד את הלהבות ולא להאשים ב'טרור יהודי'. כשרוצים למנוע תופעות קיצוניות ביהודה ושומרון לא צריך לצעוק 'טרור יהודי' אלא צריך להעניק את הביטחון לכל תושבי מדינת ישראל, ואז יהיה מקום לדכא כיסים פרובלמאטיים. זה לא נעשה עד היום".

ומה באשר לקונספירציה סביב רצח רבין? הרב זיני משיב: "אין לי שום מושג בנקודה הזו. יש הרבה נקודות בלתי ברורות כמו צעקות 'סרק סרק'. זה יהיה חוסר יושר מצידי לשפוט דבר שאיני שולט בכל הפרטים. יש נקודות שנשארות בערפל עם סימני שאלה גדולים ביותר. יש הרבה דברים שצריכים בירור נוקב ואינני יודע לאן זה יוביל, אבל כרגע צריך לדבר במונחים של בניין. יש סביבנו סכנות וצריך להתגייס יחד".