הלל וייס
הלל וייסצילום: יוסי זמיר, פלאש 90

באולם 'היכל דוד' שבהר ציון, סמוך לציון קבר דוד המלך, יקיים היום (רביעי) בצהריים פורום 'הסנהדרין' משפט ציבורי בו הנאשמים הם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, האפיפיור, מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי ונציגי המדינות החתומות על הסכם הגרעין עם איראן.

בראיון לערוץ 7 מספר פרופ' הלל וייס, דובר הסנהדרין ומהעומדים בראש הארגון, על מיזם המשפט שלדבריו זוכה לתשומת לב רבה בעולם, אך בארץ עוטפת אותו התעלמות כללית.

פרופ' וייס מסביר כי המציאות שהובילה להחלטה לקיומו של ה"משפט" היא ההסכמות הבינלאומיות סביב הגרעין האיראני. "המלך הסיר את טבעת והמן מציף את העולם ואין פורום יהודי שדן בעניין", אומר וייס הקובע כי זו משמעותה של מציאות זו היא ש"על ירושלים ידו גורל".

בדבריו מזכיר וייס כי הוואתיקן מכריז שהוא מכיר במדינת פלשתין ורואה במקומות הקדושים כאלה השייכים לאיסלאם. זאת במקביל לכך שכל ארגוני האו"ם ואונסק"ו מכירים רק בהרס עתיקות מוסלמיות ולמעשה "העולם הפקר", כלשונו.

"באירופה רואים מה שקורה שם, כל אחד רואה מה קורה בהר עשיו ואולי גם מבינים למה. אנחנו במציאות קיצונית שיש בה תוכחה והזדמנות תשובה. היום הרת עולם, יום כ"ה אלול הוא יום בריאת העולם וכל אדם, יהודי ולא יהודי, צריך לעשות את חשבון נפשו ואולי להכריע את העולם לכף זכות או לכף חובה. זו משמעות המשפט הזה".

על אירוע המשפט עצמו אומר פרופ' וייס כי יהיו בו מלמדי זכות לצד מלמדי חובה לגויים. "נשלחו אליהם כתבי אישום ומכתבי התראה", הוא אומר וממליץ לחפש ב'גוגל' את המונחים 'פופ' או 'אובמה' לצד 'סנהדרין', ולגלות כרבע מיליון דפים שעל חלקם 11,000 קישורים ושיתופים והמשמעות היא התעניינות רבה בעולם. עם זאת הוא קובע כי בישראל קיימת התעלמות מוחלטת מהעניין.

בדבריו מביע פרופ' וייס תקווה שכל מהלך ההסכם עם איראן, כמו גם האיומים על ישראל ועל שלום העולם, יסתיים בשלום ובהקמת בית המקדש, אך בפועל "אנחנו רואים שלשלטון אין כוח ואין אומץ לעשות את מה שהוא צריך לעשות, כך במשך שנים. אנחנו רואים את הזדון והקשר שקשרו הנאשמים ביניהם כדי להגיע לאותה מטרה".

על הקשר הזה מזכיר וייס את תפיסת אובמה מאז עלותו לכס הנשיאות 'בושאהר תמורת יצהר', וזאת לצד בחינה של תקציבי הוותיקן שמגלים לאילו לאיזה ארגונים ומטרות הם מוזרמים – בין הארגונים הללו ניתן למצוא ארגונים כמו 'עדאללה', 'שוברים שתיקה' ודומיהם. "יש לכך משמעות דרמטית עם סדר יום עולמי חדש שמנטרל ושולל את זכות קיומה של ישראל. צריך להבין שכל העמים תקעו כף ועל ירולשים ידו גורל. אלה לא רק דברים מטפיזיים. אלה דברים עובדתיים. אני מקווה שיהיו עוד ישיבות ובהם יוצגו מסמכים ועדים ונוכיח קבל עם ועולם את הזדון והקשר שבמהלכים המשותפים הללו שמתוכננים מזה שנים".

"השותפים לתכנית האגן הקדוש כמו ולחלוקת ירושלים וסילוק היהודים מהר ציון והר הבית, אלה לא דברים שנעשים ביום אחד. אלו דברים שכל מכוני המדע שותפים להם, כך גם המכונים לדמוקרטיה, אונסק"ו ובית הדין בהאג, ובית המשפט האמריקאי וכו'.

''זו מערכת עולמית תפיסתית שיש לה ביטויים גם בתפיסות שסביב העבירות שעשה עשיו. אנחנו באים כאחיו של עשיו ואנחנו אומרים לו כך וכך עשית וכך וכך אתה יכול לעשות. זה ההיפך מיונה שרצה לחמוק מנבואתו כי ידע שהגויים קלי תשובה. אנחנו, מתוך רחמים על העולם והגויים עושים את ההליך המשפטי הזה ומקווים שעוד ועוד אנשי דת ותורה והיסטוריונים יצטרפו למהלך הזה כדי שהוא יקבל את הביטוי המלא והעצמתי שלו, כפי שהוא צריך להיות".

בין לבין מזכיר פרופ' וייס את ההתנגדות המוסלמית לקיומו של המשפט הזה תוך שהם קובלים על הכוונה לתקוף את האפיפיור. את האירוע כולו מתכוונים אנשי הסנהדרין לסגור לתקשורת על מנת למנוע עימותים וחיכוכים וכדי לקיים דיון רציני בטיעונים לכאן ולכאן.

מוסיף וייס ואומר כי אם יתבצע פילוח של התגובות הקתוליות, האוונגליות, המוסלמיות, היהודיות והרפורמיות סביב המשפט הזה יהיה בכך מצע טוב למחקר מרתק.

כאמור, במשפט המדובר יהיו מי שיציגו את הטיעונים נגד הנאשמים, אך יהיו גם מי שיצדד וידרוש את זיכויים. ביניהם ניתן למצוא את הרב ישעיהו הולנדר "שהיה אצל האפיפיור השנה, יהודי אמריקאי ממוצא יקי שמאמין בלב ונפש ובתמים בצדקת הדמוקרטים".

דמות נוספת שאותה מזכיר וייס היא "הרב הצדיק יואל שוורץ, אב"ד של בני נוח, ממייסדי הנחל החרדי, הוא יבוא כנציג בני נוח. זה איש כל כך אחראי ואוהב אדם, יהודי כגוי, חילוני כחרדי, וגם הוא ידבר. זה לא יהיה טריבונל. אנחנו לא יודעים מה יהיה הסוף. אנחנו לא יודעים אלו טענות יעלו. כל אחד בגבולות הזמן תהיה לו זכות דיבור ותהיה החלטת ביניים והצבעה".

אב בית הדין הרב ישראל אריאל ולצדו הרב סטבסקי ודיינים נוספים, חלקם מבני ברק. פרופ' וייס אינו שולל את האפשרות שההחלטה שתתקבל לא תתאם את עמדתו האישית. "כל העניין הוא שהדיין יתגבר על עצמו ולא יאמר קבלו את דעתי, אבל חובתו להגיד את דעתו. זה עניין של תרבות שצריך ללמוד אותה. אחרת לעולם לא יהיה בית דין".

בדבריו מציין וייס כי טרם קיומו של האירוע נשלחו מכתבי התראה והזמנה לנאשמים והתקבלו חתימות המאשרות את העברת המכתבים לייעדיהם. עם זאת הוא מעיר כי בתום האירוע יופקו לקחים ואם נכון יהיה לשקול דרכי מסירה טובות יותר - הדבר ייבחן שנית.

באשר לדבריו אודות ההתעלמות הישראלית לצד ההתעניינות בעולם מסביר וייס כי הסיבה לכך היא ש"בארץ הסנהדרין נחשב למשהו הזוי לחלוטין, ובעולם, אצל הגויים, יש את היוקרה המיתולוגית שכאילו הוא צלב את ישו ולכן התגובות הן שכאילו אותו פורום רוצה לצלוב גם את האפיפיור. זה מאוד מדליק אותם. אני סבור שכדאי מאוד שיקום סנהדרין מכל עם ישראל לשבטיו על פי דין התורה ויתקיים 'וקמת ועלית'. אנחנו לא מחזיקים בקרנות המזבח".

את הטענות על כך שאנשי הסנהדרין הזויים שומע פרופ' וייס כבר מאז הקמתו של המוסד הזה. "מה אפשר לעשות. צריך לשלם מחיר על הדברים האלה", הוא אומר ומעדיף להיזכר במיזמים מהעבר שגם הם נחשבו להזויים והפכו לחלק מהקונצנזוס, כדוגמת מעמד הקהל. "זכיתי בשנת תשמ"ח לקדם את מהלך הקהל למעמד ממלכתי ענק. גם אז היו מהומות, וטענות נגד הגיעו מכל עבר, והן היו נוראיות  - ובסופו של דבר זה הפך למשהו נורמטיבי".