הגרעין התורני בלוד מציין 20 שנה

בלוד מציינים 20 לפעילות הגרעין התורני. מנכ"ל הגרעין מספר על ההופעה המתקרבת של אברהם פריד ושאר הפעילויות. מתנגדים? רק פוליטיקה.

שמעון כהן , כ"ה באלול תשע"ה

חנוכת בית הכנסת בלוד
חנוכת בית הכנסת בלוד
צילום באדיבות הגרעין התורני בלוד

דברים קורים בלוד. פרינץ

בגרעין התורני לוד נערכים לחגיגות לציון עשרים שנה להקמתו. האירוע המרכזי יתקיים ביום חמישי הבא כשבמרכזו הופעה של אברהם פריד, אך אירועי הגרעין סביב חגי תשרי רק מתחילים בכך.

בראיון לערוץ 7 מספר בני פרינץ, מנכ"ל הגרעין בלוד, על התכונה לקראת האירוע. "זו הפעם הראשונה שאנחנו מצליחים להביא זמר בסדר גודל כזה לעיר לוד, וזה קורה בתמיכת ראש העיר וחברי המועצה. שלושת אלפים איש יגיעו לשמוע את אברהם פריד באירוע לקראת הסליחות ולקראת יום כיפור".

האירוע, כאמור יציין מלאת עשרים שנה לפעילות הגרעין שהחל, כך מספר פרינץ, בהחלטתן של שתי משפחות שלא די לעבוד בעיר אלא צריך גם לגור בה. כיום, הוא מוסיף ומספר, שתי המשפחות הפכו ל-700(!). רק בקיץ האחרון הצטרפו עוד כמאה משפחות לגרעין שבעיר. "החלום הזה שהתחיל בקטן מתגשם בגדול".

אנשי הגרעין פזורים היום בארבע שכונות, שתי שכונות לציבור הדתי ושתי שכונות מעורבות. "אחת הדרכים המשמעותיות שהגרעין בחר לעצמו מתחיל פעילותו היא להיות מעורבים במערכת החינוך ובכל המסגרות, ולא להיות בבועות נפרדות אלא להיות מעורב בכל מה שקורה בעיר. ברוב המקרים זה הצליח. אנחנו בגנים, בבתי הספר, בישיבה התיכונית ובאולפנה", אומר פרינץ וכשהוא נשאל אם אינו חש באווירה חוששת מהגרעין המבקש להשתלט על אופייה של העיר, הוא מספר כי התגובות בעיר נלהבות בעוד התלונות, אם יש כאלה, "מגיעות ממקומות פוליטיים יותר".

בהמשך השיחה עמו נשאל פרינץ אם הוא וחבריו לגרעין חשים שהם משלמים מחיר אישי או משפחתי בחיי הגרעין, בעיקר בעיר מסוגה של לוד. פרינץ משיב: "יש מחיר אבל יש גם רווח שלא מקבלים במקומות אחרים. הגעתי מאזור שבו רוב האנשים "כמונו" ואני חושב שאחת המחלות הקשות של החברה הישראלית היא השבטיות. בבית שאני גר יש את כל גווני האוכלוסיה – עולה מברית המועצות, ערבי, חרדי, חילוני וכו'. יש לזה מחיר, אבל יש גם מחיר למציאות הפוכה שבה לא מכירים את האחר אלא דרך הטלוויזיה".

על מיזמי חודש תשרי מספר פרינץ ומתאר את מיזם שולחן החג שאותו לדבריו למעשה מקיימים אנשי הגרעין מדי שבת, אך בראש השנה הוא מקבל משנה תוקף. "יש הרבה אנשים שאין להם אפשרות לרכוש מזון לחגים. בכל שבת אנחנו מקיימים סעודה למשפחות כאלה, ובראש השנה נארח כמאתיים אנשים בשלושה מוקדים בעיר עם משפחות מהגרעין שיאכלו איתם יחד. את כל האוכל מבשלות משפחות מהגרעין. הנוער עורך את השולחנות, והפרויקט מקיף מאות משפחות. זה לא רק לחלק אוכל למישהו אלא לתת את האווירה והחוויה".

עוד הוא מספר כי "לקראת סוכות נצא בשלושה פרויקטים – אחד פנימי לילדי העיר, חוויה של חג ברחובה של עיר, פעילות להכנת קישוטים סוכה וארבעת המינים, האירוע השני יתקיים בעיר העתיקה של לוד, אירוע שבו מחזירים לחיים את התנאים ביום הראשון של חוה"מ עם סדנאות ופעילות, ובליל הושענא רבה ערב לימוד בעיר ובחצות הופעה של ישי ריבו".