אל"מ ישראל שומר, מפקד חטיבת בנימין
אל"מ ישראל שומר, מפקד חטיבת בנימיןצילום: דו"צ

לפני כחודשיים וחצי, בט"ז בתמוז, נסע מפקד חטיבת בנימין אל"מ ישראל שומר באזור א‑רם בדרכו למחסום קלנדיה.

תוך כדי נסיעה נקלעו המח"ט ומלוויו למארב של צעירים פלשתינים, שהשליכו לעברו אבנים וסלעים מטווח קצר. אחד הסלעים ניפץ את חלון מכוניתו של המח"ט. שומר לא היסס, יצא מהרכב וירה לעבר המחבלים. אחד הצעירים שיידה את האבן נפגע מהירי ואחר כך מת מפצעיו.

ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל וכל הממונים, העניקו לשומר גיבוי מלא. דובר צה"ל אישר כי מפקד הכוח ש"חש בסכנת חיים ממשית", פרק מהרכב וביצע נוהל מעצר חשוד, שבמהלכו נפגע אחד ממיידי האבנים. התחושה הכללית הייתה שהמעשה היה נכון ומוצדק.

למרות הגיבוי המלא שקיבל, נחקר אל"מ שומר באזהרה שבוע לאחר מכן במצ"ח (משטרה צבאית חוקרת). גם בחקירתו סיפר אל"מ שומר כי חש שהיה בסכנה וכי פעל על פי הנהלים. קודם לכן הוא התייעץ עם עורך דין בנושא. בסופו של דבר החליט הרמטכ"ל לפני כחודשיים כי שומר יקבל קידום יוקרתי, אבל לא לתפקיד פיקודי אלא לראש מחלקת תכנון וארגון בזרוע היבשה‏.

אם אירוע כזה היה מתרחש לפני 25 שנה, איש לא היה מפקפק בשיקול דעתו של המח"ט. בימים של טרום אינתיפאדות, לפני שהמשפטנים השתלטו על מערכת קבלת ההחלטות ונוסח הפקודות בצבא, הכול היה ברור יותר: האויב היה אויב, מחבל היה מחבל, ומי שניסה לפגוע בחיילי צה"ל או באזרחים נחשב לאויב ושילם על כך בחייו, גם אם היה ערבי תושב יו"ש.

התמונה המחרידה של חלון הרכב המנופץ הייתה אחד הגורמים שהביאו לתמיכה ציבורית גורפת, למעט שוליים בשמאל, במעשה של שומר. על שומר גם קשה היה להעליל שעשה את מה שעשה בגלל היותו דתי או מתנחל. לפני כשנה, במהלך מבצע 'צוק איתן', האמירה "מלחמה על הבית" לא הייתה בגדר קלישאה סתמית בשבילו. מזה כ‑15 שנים הוא תושב קיבוץ כפר עזה של התק"ם, הצמוד לגבול מול העיר עזה, בעקבות קשר זוגי עם בת הקיבוץ יפעת. באותה תקופה הוא היה בין תפקידים - סיים לימודים לתואר שני במדיניות ציבורית ועמד להיכנס לתפקיד מפקד החטיבה המרחבית בנימין. כשהחל המבצע, הבין שומר שמקומו במרכז המערכה, ושעליו לתרום ככל שיוכל למבצע בדרום. לכן ויתר על הגינונים שלכאורה מחייבת דרגתו, והתנדב ללחימה לצד מח״ט הנח״ל אורי גורדין.

למרות הגיבוי המלא שקיבל שומר, האירוע בכל זאת גרם לחוסר נוחות בצבא, בעיקר אחרי התקפות גורמי שמאל. לפני כחודש הוציא אלוף פיקוד המרכז, רוני נומה, הוראת שעה על שינוי הוראות הפתיחה באש ביו"ש במהלך התפרעויות ואירועי טרור. השינוי קבע כי אם שהמחבל אינו מסכן את כוחות הביטחון במקום ומתרחק מהם - הירי אמור להתבצע באוויר ולא לכיוון גוף המחבל. במילים אחרות: ברגע שהמחבל שיידה את האבן או את בקבוק התבערה מסובב את גבו – יש לו מיידית חסינות מפני פגיעה של צה"ל.

ההנחיות הללו גרמו לעלייה דרמטית במספר יידויי האבנים ובקבוקי התבערה, שכן המחבלים הבינו מיד את השיטה שבה הם מקבלים חסינות מפגיעה. האירוע בנבי סלאח, שבו צולם חייל צה"ל רודף ותופס נער שיידה אבנים ובני משפחת הנער מתנפלים בהמוניהם על החייל, הוא דוגמה לכך. ביום רביעי שעבר הבינו שוב במערכת הביטחון, הפעם בהנחיית ראש הממשלה, שההוראות המתוקנות בעייתיות. בדיון שהתקיים בלשכת ראש הממשלה ביום רביעי שעבר, הוחלט בין היתר לבחון את שינוי הוראות פתיחה באש וקביעת עונשי מינימום למיידי אבנים ובקבוקי תבערה. המציאות, מסתבר, הייתה לבסוף חזקה יותר מכל התפלספות משפטית.