"האנטישמיות האירופית נותרה באותו מקום"

ראש מכון 'שם עולם' לחקר האנטישמיות רואה בבחירת ידיד חמאס וחיזבאללה למנהיג הלייבור הבריטי הוכחה שהאנטישמיות האירופית לא השתנתה.

שמעון כהן , ג' בתשרי תשע"ו

הרב אברהם קריגר
הרב אברהם קריגר
עפר עמרם

בעקבות בחירתו של ג'רמי קורבין, ידיד החיזבאללה והחמאס על פי הגדרתו ומי ששומר על קשר עם האיראנים למנהיג הלייבור הבריטי, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הרב אברהם קריגר, ראש מכון 'שם עולם' לחקר האנטישמיות, על התלהטות התופעה האנטישמית בבריטניה בפרט ובאירופה בכלל.

לדברי הרב קריגר אין מדובר בתופעה חדשה אלא בכך ש"מתחדדים כוחות שהיו ופעלו עד כה בצורה חשאית ושקטה יותר. הכוחות מתחדדים ועולים על פני השטח. זו תופעה רחבת היקף עם תאוצה גדולה בעולם ובאירופה בוודאי".

לדבריו אין מקום להסתתר ולהסתיר עוד את שמה של התופעה באצטלה של ביקורת מדינית. "זו אנטישמיות ללא כחל וסרק וללא יכולת להסתיר זאת בתואנה של התנגדות למדיניות ישראל. זו אנטישמיות מסורתית שמחפשת את הבטן הרכה שדרכה תוקפים את היהודי, פעם זה היה הנושא הדתי פעם הכלכלי והיום זו ההתנהלות מול "הקורבנות" הערבים".

הרב קריגר מסביר את התופעה והתגברותה בכך שהיא מסייעת בידי הנוקטים בה להתמודד עם סוגית השואה, "הקרבן הפך לתוקפן של היום וזה מוריד משהו מאחריותו שלו".

"אותו קורבין מתחיל עם דברים שזוכים לקונצנזוס, דברים שמותר להיות בהם אנטישמים כמו הסרת המצור מעזה והורדת סחורה של התנחלויות, אבל זו לא התנגדות למדיניות. הוא תומך במכחיש שואה, הוא תוקף בכלי התקשורת, בעיקר כלי התקשורת האיראנים, את העם היהודי כעם. הוא קורא לחמאס וחיזבאללה חברים. זה ניסיון לשנות את הסדר הנורמאלי. זה בא לבריטניה כבומרנג הם מגלים שהגבולות נחצו ואין שתי קטגוריות".

באשר לצפוי בבריטניה כעת, נשאל הרב קריגר אם להערכתו העם הבריטי ייסחף אחרי קורבין או שמא יתעשת מתוך הבנה שהגיע לפי התהום האנטישמית שממנה והלאה לא יוכל עוד להתקדם. להערכתו של הרב קריגר הבריטים לא ייסחפו אחרי האיש. "נוח למדינות הללו להסתתר מאחורי עלי תאנה כאלה ואחרים. הם זקוקים לנימוס הבריטי והאירופי וקורבין חריף מדי עבורם. יש לו כוח, אבל באליטות השולטות ינסו לטאטא אדם כזה מתחת השטיח".

לטעמו של הרב קריגר המסר העיקרי בעקבות בחירתו של קורבין מופנה דווקא אלינו, ליהודים. "אנחנו זקוקים לתזכורות הללו כדי להפנים שאלו התפיסות הרוחשות במדינות הללו, הפער בין הגלוי לנסתר שם הוא סמנטיקה בלבד ולא דברים מהותיים. הרי עוד לא חתמו על הסכם עם איראן וכבר יש מדינות שקפצו לחזור להסכמי הסחר והבריטים עצמם מיהרו לפתוח מחדש את השגרירות שלהם בטהרן".

"התובנה צריכה להיות שהתוקפנים מלפני שבעים שנה לא הכו על חטא לאחר השואה. הם אמנם הקימו אנדרטאות ומשתתפים בימי זיכרון, כי העם היהודי נחשב אז לקורבן, אבל אין הפנמה של משמעות המושג אנטישמיות. הם רוצים לפתוח סיפור חדש לחלוטין, ואנחנו צריכים לומר שאתם, בריטניה, הייתם אמנם מהמשחררים, אבל היו לכם חלקים לא ראויים כמו סגירת שערי הארץ לפליטים. הם נשארו פחות או יותר באותו מקום. אם נבחין בזה נדע להתמודד. אם נחיה באשליה לא נוכל להתמודד מול הגלים העכורים הללו. אי אפשר לתת תשובות מעולם אשלייתי".