מי בסקילה ומי באש

ויקי אלשייך, סטודנטית מהחוג לאמנות במכללת אמונה, ביצירה הזועקת את אירועי השעה.

עדו בן פורת , ז' בתשרי תשע"ו

היצירה זועקת
היצירה זועקת
צילום: ויקי אלשייך

בקיץ שעבר, בעיצומו של מבצע צוק איתן, יצרה ויקי אלשייך, סטודנטית מהחוג לאמנות במכללת אמונה, סדרת עבודות פוליטיות הזועקות את אירועי השעה.

גם היום, יותר משנה אחרי פרוץ המבצע, נדמה שאין חדש תחת השמש. הדרום בוער, אש בירושלים, ועבודתה של ויקי רלוונטית מתמיד ומספקת הצצה מכאיבה למציאות חייהם של רבים מתושבי ישראל, מציאות שלא השתנתה מהקיץ האחרון.

את העבודה יצרה אלשייך כקולאז' בין גזרי עיתונים. היא אספה עיתונים, והשתמשה בכותרות אירועי השנה למצע עבודתה: כותרות המדברות על שכול, לחימה וכאב. בהשראת תמונה שהתפרסמה באחד מכלי התקשורת ותיעדה זורק אבנים "בפעולה", הניחה ויקי את דמות מחבל האבנים על מצע האקטואליה שיצרה.

על מצע של עיתונים נוצרת דמות טיפוסית של זורק אבנים. העבודה של ויקי עושה שימוש בחומרי היום יום, גם בתוכן וגם בצורה. בישראל 2015, כולנו מחוברים כל היום לאמצעי התקשורת וניזונים מהם. כלי התקשורת מספקים לנו מציאות מדומה, ומספרים לנו את סיפור הטרור בדרכם.

הדמות בעבודתה של ויקי לא מתייחסת לזורק אבנים ספציפי, אלא לסמל ולדימוי שלו כפי שהם מצטיירים אצל רבים מאיתנו שמעולם לא פגשו בו פנים מול פנים.

דרך האמנות, זועקת אלשייך את כאבם של אלה שמציאות חייהם השתנתה, אלה ששגרת היום יום שלהם כוללת חרדה ופחד.