כשרוסיה מגבירה את מעורבותה במזרח התיכון, ישראל מודאגת.
לשאלת 'מגזין ערוץ 7', האם ביקורו אינו מהווה סוג של התגרות בממשל האמריקני בעימות עם הנשיא פוטין, ענה נתניהו כי הממשל האמריקני ידע את פרטי הפגישה
המפגש שהיה השבוע בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, מפגש שתוכנן בזמן קצר, מעיד על כך.
ראש הממשלה נתניהו לא נסע רק עם יועציו הביטחוניים. הוא צירף באופן חריג ביותר את הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ואת ראש אגף המודיעין, האלוף הרצי הלוי.
נראה שהחשש המרכזי לא הובע מן השפה ולחוץ. כן, ברור שמישהו מודאג מאפשרות החיכוך בין צה"ל והצבא הרוסי שפועל בצד הסורי, מעבר לגדר הגבול, ויש רצון עז ליצור תיאום. מצד שני, ידוע שפוטין פועל על פי השקפתו, והתחשבות בגורמים משניים לא יושבת במקום גבוה בסולם העדיפויות שלו.
במערכת המדינית היה מי שרמז השבוע ל'מגזין ערוץ 7' שיש בביקור הזה הרבה יותר מסתם תיאום צבאי.
הרי נתניהו, שהבהיר מראש שהוא מתכוון להציג "את האיומים על ישראל כתוצאה מהזרמה מוגברת של אמצעי לחימה מתקדם לזירה הסורית ומזליגת נשק קטלני לחיזבאללה ולארגוני טרור אחרים", יודע היטב שהרוסים מבינים שפה אחת מרכזית – כוח, וכשיש להם כזה, הם פשוט נותנים לו דרור.
פוטין מנסה למצב את עצמו בחזרה כמנהיג של מעצמה, ראש בראש נגד הנשיא אובמה. ראש הממשלה נתניהו רואה את הסיטואציה, ומנצל אותה לצרכיו
זו כנראה הסיבה שאף אחד באירופה לא ממש מבין מה האינטרס של ולדימיר פוטין לשלוח כוחות נרחבים ואמצעי לחימה כדי להציל את בשאר אסד, ולהשאיר את האמריקנים לנפנף לו באצבע, כאם הנוזפת בילד שובב.
אבל יחסי הכוחות השתנו, וכאן מגיע הרמז הגדול שקיבלנו: פוטין מנסה למצב את עצמו בחזרה כמנהיג של מעצמה, ראש בראש נגד הנשיא אובמה. ראש הממשלה נתניהו רואה את הסיטואציה, ומנצל אותה לצרכיו.
נתניהו, כך אומרים במערכת המדינית, זיהה הזדמנות נוספת להבהיר לנשיא ארה"ב ברק אובמה, שיש אפשרויות אחרות. שכשאובמה מדבר על "בחינה מחדש" של עמדות, גם נתניהו יכול לבחון עמדות ולחשב מסלול מחדש.
ראש הממשלה עצמו אגב מיתמם ומכחיש. לשאלת 'מגזין ערוץ 7', האם ביקורו אינו מהווה סוג של התגרות בממשל האמריקני שנמצא בעימות מתמיד מתחת לפני השטח עם הנשיא פוטין, ענה נתניהו כי הממשל האמריקני ידע את פרטי הפגישה, ואף טרח לציין שהגורמים הרלוונטיים עודכנו לפרטי פרטים.
"הקשר שלנו עם האמריקנים הוא ראשון במעלה, והוא איתן ויציב. אנחנו מתואמים לחלוטין אִתם בנושא זה. לכולם יש את אותו אינטרס – למנוע התנגשות מיותרת", הבהיר נתניהו, כשהוא מקווה שדבריו יפורסמו, יתורגמו, ויגיע לאוזניים הנכונות, אי שם באזור הבית הלבן בוושינגטון.
העניין הוא, שאובמה שהיה שקוע עד צוואר במאבקים מול הקונגרס והסנאט בנוגע להסכם הגרעין, הותיר לפוטין חודשים של אפשרות להתבלט בזירה הבינלאומית, ובעיקר להתבסס במזרח התיכון, ולייצר מפגשים כמו זה עם נתניהו.
פוטין דאג לחזק את השלטון במצרים, אותו שלטון שהנשיא אובמה גינה, לפחות בתחילת דרכו, ועכשיו הוא מסייע לאסד, והאמריקנים מגנים אך ידיהם כבולות.
דווקא הממשל בארצות הברית, המדינה שעליה תמיד נאמר שמקדימה את המזרח התיכון בעשרים שנים, יש פיגור קבוע בהבנת המציאות באזור
נתניהו רואה ומחייך. כלפי חוץ הוא מצהיר בכל הזדמנות שאין שום בעיות ביחסי ישראל-ארה"ב, ואין משקעים אחרי הקמפיינים סביב הסכם הגרעין, אבל בביקור הזה הוא בעצם רומז לאמריקנים: יש אלטרנטיבות.
למרות שעד לפני זמן לא רב ישראל הייתה ביחסים מתוחים עם הרוסים על רקע מכירות מערכת הגנה מפני טילים S-300, נראה שהרמז לאמריקנים הרבה יותר מברור.
אלא שמשום מה, דווקא הממשל בארצות הברית, המדינה שעליה תמיד נאמר שמקדימה את המזרח התיכון בעשרים שנים, יש פיגור קבוע בהבנת המציאות באזור.
זה היה תקף לגבי השיחות עם הפלסטינים, לגבי ההפיכה במצרים שהעלתה את א-סיסי לשלטון, וגם כעת, בהבנה שפוטין לא נכנס למלחמות קרות חדשות, אבל כן מנהל מאבקי כוח והשפעה.
אין ספק שהנשיא אובמה לא יזכיר לנתניהו את העניין בפגישה שיקיימו השניים ב-9 בנובמבר, אבל ברור שקלף האלטרנטיבה ששלף מולו נתניהו, גם אם לא (וכנראה שלא) ימומש לעולם, ייחרט עמוק בזיכרונו כעוד ניצחון של ראש הממשלה, בעימות האישי הבלתי פוסק בין השניים הללו.