פיסות השיש הקטנות יחסית הללו נותנות תחושה של משהו זול. של אריחים שקונים במכולת
פיסות השיש הקטנות יחסית הללו נותנות תחושה של משהו זול. של אריחים שקונים במכולתצילום: Avi OhayonGPO FLASH90

הגמרא אומרת שאם אדם עובר תחת קיר נטוי מנכים לו מזכויותיו. ויש מוסיפים, גם תחת קיר עם חיפוי לא יפה.

אנחנו מחפים את הקירות שלנו כי הם משעממים (בסלון), כי אנחנו לא רוצים שהם יירטבו (בחדר הרחצה ובמטבח), וכי יש לנו מה להגיד (במאה שערים) או לבקש (בכותל).

וגם כי אנחנו מהאו"ם. זאת אומרת - מתכנני בניין העצרת הכללית של האו"ם.

אנחנו מחפים את הקירות שלנו כי הם משעממים (בסלון), כי אנחנו לא רוצים שהם יירטבו (בחדר הרחצה ובמטבח), וכי יש לנו מה להגיד (במאה שערים) או לבקש (בכותל)
וכמנהגנו בקודש כדאי לבדוק מהן המטרות שלשמן התכנסנו, ואיך אנחנו משיגים אותן בצורה הטובה ביותר. כך נעשה גם בחיפוי הירוק (ספוילר:) המזעזע שמאחורי ראש הממשלה. לא נוותר. נמצה גם אתו את הדין. נבחן אותו בזכוכית מגדלת כאתרוג מפוטם וכמפכ"ל מיועד.

מקיר שנמצא מאחורי עמדת הנואם בעצרת הכללית של האו"ם - אולי הקיר הנצפה ביותר בעולם, בעיניים מלוכסנות ושאינן, קיר עם אחריות - היינו מצפים לעמוד (קודם כל לעמוד) בקריטריונים הבאים:

1. מכובדות.

2. עם זאת פשטות מסוימת.

3. העברת מסרי הארגון.

4. לא לגנוב את הפוקוס מהנואם.

5. קידמה, חדשנות ומקוריות כלשהי.

נכון, בתכל'ס לא מדובר על הקיר הענק שמאחור, אלא רק על חיפוי העמדה של שלושת החבר'ה הזקנים שמנהלים את הטקס, ובכל זאת.

קיר-קס

אז האם חיפוי השיש הירוק עומד בקריטריונים דלעיל? בואו נבדוק:

שיש הוא חומר יקר ומכובד. בכך אין ספק. החיפוי שלנו עומד די בכבוד בסעיף הראשון. אלא שפיסות השיש הקטנות יחסית הללו נותנות תחושה של משהו זול. של אריחים שקונים במכולת. ואם כבר הולכים על חיפוי, כמו בריצוף, עדיף ללכת על חתיכות גדולות ככל האפשר. שלא יראו את החיבורים. שירגיש כמו קיר, לא כמו חיפוי. כמו הדבר האמתי שהוא בא לדמות, שהוא, אין ספק, חתיכת שיש אחת גדולה ומִקשתית. במקום שיש ממון ויכולת הולכים על הדבר האמתי. לא על החיפוי, אה, על החיקוי.

אם כבר הולכים על חיפוי, כמו בריצוף, עדיף ללכת על חתיכות גדולות ככל האפשר. שלא יראו את החיבורים. שירגיש כמו קיר, לא כמו חיפוי
אם היו עושים לנו כזאת שמש של קונוטציות, כמו שהמורה הייתה עושה פעם על הלוח, והמילים באמצע היו 'שיש ירוק', אני כמעט בטוח שהיינו זורקים ''ארמון של שיח סעודי'' כאחת האופציות הראשונות, כשהסאבטקסט הוא עיצוב ערבי מנקר עיניים. רמיזה לפשטות מסוימת, בכל אופן, אין פה. וצר לי לומר לכם שהימים האלו מאחורינו, ג'נטלמנז. חלפו הימים שבהם המנהיג מתנשא מעל פשוטי העם. המגמה היום היא הפוכה. להראות שגם כשראש הממשלה אוכל גלידה, מדובר על גלידת פרווה. טוב, לפחות ברוב המדינות.

אם יש לאו"ם מה לומר, אם הוא נושא עמו בשורה לעולם, זה המקום להעביר אותה, בקיר שמאחורי הצגות הקרקס הטובות בעולם. ויקיפדיה טוענת ש"האו"ם נוסד בשנת 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להחליף את חבר הלאומים, להפסיק מלחמות בין מדינות ולספק בסיס לדיאלוג בין-מדינתי", ועל כן היינו מצפים שהעיצוב יעביר את המסרים האלה. או לפחות ישרה אווירה בצלמם. אני לא מצליח להבין איך הוא עושה את זה, במחילה.

וירוק. למה ירוק, לעזאזל? כדי לשאוב את תשומת הלב מהנואם? לגרום לו להיעלם? לשתוק? נו, נדמה שהמטרה הזו הושגה. ובכל זאת, הירוק הזה בולט, מיושן, אפילו מבחיל מעט, תודו. צבע רך היה מחזיק אופנתית לשנים רבות יותר, וגם נותן לנו את האפשרות להתמקד בדבר האמתי.

ככל שהחלל המוני ומפורסם יותר, מוטב לו שיתוכנן עם יד על הדופק. יתעדכן מעת לעת. יעביר תחושה של חיבור לעולם והבנה של המגמות המתרחשות בו בזמן אמת. טוב נו, אם לא בהחלטות המתקבלות באולם, לפחות בעיצוב שלו. זה שאתה עוצם עיניים לא אומר שהדברים לא משתנים סביבך. הלוחות הטקטוניים זזים, מותק. שיש ירוק שמקפיא את האייטיז לא מעניק את התחושה הזו.

אבל רובנו לא נואמים באו"ם. למעשה הנאום החשוב ביותר שלנו היה דרשה בשבע ברכות, וגם שם הפסיקו אותנו באמצע. לכן קשת האפשרויות לחיפוי הקיר בביתנו הקט היא רחבה יותר ומחייבת פחות
אבל לשלול גם אני יודע, יאמר העויבּר-חוכם, מה אתה מציע במקום? הו. דווקא יש לי דוגמה לניצול טוב יותר של חלל דומה. משכן הכנסת הוא דוגמה לא רעה לחיפוי קיר מוצלח יותר, בכל האספקטים שבהם נקבנו. הוא מכובד אך עם זאת לא מנקר עיניים, מחופה בתבליט מהמם של הפסל דני קרוון שנושא עמו מסר ומשמעות (אל תשאלו אותי איזו), לא מהמר על צבע בולט מסוים ולכן מסרב להתיישן, וגם משאיר ספייס לדובר שצועק על הבימה למרות שתם לו הזמן ממזמן.

מה שכן, ופה נעניק פרס ניחומים לחיפוי האו"מניקי, יש עניין ללכת על צורה / צבע / טקסטורה בחיפוי הקיר, ולתת להם אזכורים נוספים במקומות שונים בחלל. כך נוצרת לה התכתבות מרגשת בין חלקים שונים בחלל ומודגשת האחידות שלו. הסטנדר של ביבי מתכתב עם חיפוי הקיר שמאחוריו ועל כך ברכות.

אבל רובנו לא נואמים באו"ם. למעשה הנאום החשוב ביותר שלנו היה דרשה בשבע ברכות, וגם שם הפסיקו אותנו באמצע. לכן קשת האפשרויות לחיפוי הקיר בביתנו הקט היא רחבה יותר ומחייבת פחות. וכוללת בין השאר: טפט, צבע פשוט, שעם (!), דקור (=פסי קישוט), פסיפס, עץ (וזכרו, הכלל בעץ הוא: מראה יותר טבעי - יותר יפה), בריקים, אריחים מצוירים, חומרים נוספים שחשבתם עליהם ואני לא, ועוד.

ואל תגלו לאף אחד, אפשר גם לוותר על החיפוי, ואפילו על הסיד. גם כי זכר לחורבן, וגם כדי לחשוף את הבטון, לעשות לו דע מאין באת. פשטות ותמימות.

ציון בסולם-שיפוצניקים: 3.

או"ם שמום.