בשבע מהדורה דיגיטלית

פותח בשבח

לא רק הרש"י הראשון: בפתיחת כל חומש מקפיד הפרשן הגדול לדבר בשבחן של ישראל

הרב איתן שנדורפי , כ"ה בתשרי תשע"ו

בפירושיו לכל הפסוקים הראשונים של חמשת חומשי תורה כתב רש"י על שבחם של ישראל. ארכיון
בפירושיו לכל הפסוקים הראשונים של חמשת חומשי תורה כתב רש"י על שבחם של ישראל. ארכיון
צילום: Rachael Cerrotti - פלאש 90

רבים מפרשני התורה כתבו הקדמות לפירושיהם. יש שכתבו רק הקדמה כוללת לפירוש, כראב"ע, ויש שכתבו גם הקדמה לכל חומש, כרמב"ן.

רש"י לא כתב שום הקדמה לפירושו, אך כאשר מתבוננים בפירושיו לפסוקים הראשונים בכל חומש, מגלים שבראש כל חומש כתב רש"י דברים בשבחם של ישראל - בחשיבותם, במעלתם, בחיבתם ובכבודם.

פתיחות רש"י לחומש בראשית

על הפסוק הראשון בתורה כתב רש"י: "בראשית – אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החודש הזה לכם' (שמות יב, ב), שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל! ומה טעם פתח ב'בראשית'? משום 'כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים' (תהלים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל: 'ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים', הם אומרים להם: 'כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'".

רגילים להדגיש ברש"י זה את חשיבותה של ארץ ישראל, ודבר זה כמובן נכון מאוד, אבל בנוסף לכך כתב הרב שעוועל בביאוריו לרש"י: "לא אמנע מלהעיר עד כמה משתקפת כאן טהרת נשמתו של רבינו, דהנה בחר מכל עשרות המאמרים שבמדרשים לפתוח את פירושו עם מאמר... שמטרתו להגן על כבוד ישראל"!

עוד כתב רש"י על הפסוק הראשון: "בראשית ברא – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שאמרו רז"ל: בשביל התורה, שנקראת 'ראשית דרכו' (משלי ח, כב), ובשביל ישראל, שנקראו 'ראשית תבואתה' (ירמיה ב, ג)".

עולה מרש"י שכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל. שכן הפסוק אומר: "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ", ורש"י פירש: "בראשית - בשביל ישראל שנקראו ראשית", אם כן הפסוק מתפרש: "בשביל ישראל ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ"!

נמצאנו למדים שהדיבור הראשון ברש"י מלמדנו על חשיבות ההגנה על כבודם של ישראל, והדיבור השני בא ללמדנו על חשיבותם של ישראל, שבשבילם נברא העולם!

פתיחת רש"י לחומש שמות

על הפסוק הראשון בספר שמות כתב רש"י: "ואלה שמות בני ישראל – אף על פי שמנאן בחייהן בשמותם, חזר ומנאן במיתתן, להודיע חיבתן, שנמשלו לכוכבים, שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר: 'המוציא במספר צבאם, לכלם בשם יקרא' (ישעיה מ, כו)".

בדיבור זה לימדנו רש"י על חיבתם של בני ישראל אצל הקב"ה, שמתוך חיבתן הוא חוזר ומונה אותם ומזכיר את שמותם פעמים רבות, כדבר חביב שאדם עוסק בו עוד ועוד. אמנם כאן מדובר לא על כל עם ישראל, אלא רק על שנים עשר בני יעקב, אבל בהמשך (בפתיחה לספר במדבר) יתברר שדבר זה נכון גם כלפי עם ישראל בכללותו.

פתיחות רש"י לחומש ויקרא

א. גם על הפסוק הראשון בחומש ויקרא כתב רש"י על חיבתן של ישראל: "ויקרא אל משה – לכל דברות ולכל אמירות ולכל צווים קדמה קריאה, לשון חיבה, לשון שמלאכי השרת משתמשין בו, שנאמר: 'וקרא זה אל זה' (ישעיהו ו, ג). אבל לנביאי אומות העולם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר: 'ויקר אלוקים אל בלעם' (במדבר כג, ד)".

אפשר היה לחשוב שהמדובר בחיבתו של משה רבנו דווקא, מול טומאתו של בלעם הרשע, אבל רש"י כתב: "אבל לנביאי אומות העולם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה". עולה שהחיבה איננה רק מצד מעלתו של משה רבנו, אלא מצד מעלתם של ישראל!

רש"י חזר והדגיש זאת שוב בהמשך פירושו לפסוק הראשון בחומש ויקרא: "לאמר – צא ואמור להם דברי כיבושין: בשבילכם הוא נדבר עמי". אם כן מעלתו של משה נובעת מכוח מעלתם של ישראל!

פתיחת רש"י לחומש במדבר

גם על הפסוק הראשון בחומש במדבר כתב רש"י: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באחד לחודש – מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה: כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים, וכשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם: באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאם".

הסבר זה כמעט חוזר על מה שכתב רש"י בפתיחתו לחומש שמות, אלא ששם היה מדובר רק על השבטים, והם נזכרו גם בשמותם, ואילו בפסוק זה מדובר על כל עם ישראל!

פתיחת רש"י לחומש דברים

על הפסוק הראשון בחומש דברים כתב רש"י: "אלה הדברים – לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודן של ישראל".

יש להדגיש שהסבר זה של רש"י אינו זהה למה שכתב רש"י בפירושו הראשון לתורה, מכיוון שההגנה על כבוד ישראל שהוזכרה ברש"י הראשון לתורה עניינה הוא "הוכחת צדקתם" של ישראל, ואילו רש"י בדברים מדבר על כבודן של ישראל במובן של הסתרת גנותם.               

נמצאנו למדים שבפירושיו לכל הפסוקים הראשונים של חמשת חומשי תורה כתב רש"י על שבחם של ישראל: חשיבותם, מעלתם, חיבתם וכבודם.