בועז שבו: להתחתן מחדש וללדת ילדים

בועז שבו שכל בפיגוע באיתמר בשנת 2002 את אשתו רחל ושלושת ילדיו, "תמיד אני שואל את עצמי מה רחל הייתה רוצה שאעשה".

בני טוקר , כ"ז בתשרי תשע"ו

איתמר
איתמר
ישי קרוב



טוען....

בועז שבו שכל את אשתו רחל ושלושת ילדיו נריה צביקה ואבישי, בפיגוע רצחני באיתמר ב-2002. מאז הוא הספיק, להתחתן מחדש, וללדת שלישיה.

בתו של בועז, אביה, ששרדה את הפיגוע, נישאה בשנת 2013 לבן של הילה אשתו השנייה, וכמו כן כעת בנו עשהאל שנפצע קשה ואיבד את רגלו בפיגוע, מייצג את ישראל כשחיין וכדורסלן מצטיין באולפמיאדת הנכים ריו דה ז'ניירו (2016).

לפני כשבוע במוצאי שבת כשהוא הוקפץ כחובש מקדומים לפיגוע בו נרצחו בני הזוג הנקין הי"ד, חלפו לו תסריטים רבים בראש, בנו יריב חבר טוב של הרב איתם הנקין ז"ל, והוא גם כן השתתף באותה פגישת מחזור באלון מורה, החששות היו גדולים, בסוף התבררה התמונה הקשה, "הוקפצתי כחובש מקדומים, עד שהודיעו לנו שכבר אין טעם להגיע. אבל בדרך רצו לי בראש כל הילדים, אנחנו מכירים את המשפחה, יריב חבר טוב של איתם, גם יריב היה באותה פגישת מחזור. כולם הודיעו בווטאספ שהם בסדר, רק להנקין לא היה ווטאספ".

שבו נסע השבוע לנחם את ההורים משני הצדדים של בני הזוג הנקין הי"ד, ובביקורים הוא מנסה לשפוך אור של תקווה ואמונה, "המסר שלי הוא שעם ישראל מנצח ולא מפחד. במקרה שלי הם רצו להשמיד את משפחתי, ולמרות זאת קמתי מחדש, למרות הכאב והקושי המתמשך. הנה הם רצחו לי אישה ושלושה ילדים, אבל ארבעה נשארו, אביה התחתנה מחדש, נולדה לנו שלישיה והבית מלא באור. אימצנו בן לפני שבע שנים ובאמת יש הרבה שמחה. תמיד אני שואל את עצמי מה רחל היתה רוצה שאעשה. המעבר החד בין החיים שהיו, לחיים החדשים קשה, אין בית ספר שמלמד את זה".

לדבריו ההתמודדות היא קשה, אבל חייבים לקום על הרגליים, "אני חי את הפיגוע כל הזמן, כל ארוע קטן מקפיץ אותך, אתה נמצא בטיול בצפון ונזכר איפה טייל הילד. היקירים שלי נולדו באיתמר ונרצחו שם, וגם קברתי אותם שם, אבל אנחנו ממשיכים הלאה, זו התשובה, להקים משפחה ועוד משפחות ועוד ילדים, כי עם ישראל חי".

בועז שבו גאה לספר על סיפור ההצלחה היוצא דופן של בנו עשהאל שנפצע בפיגוע באורח קשה, ואיבד את רגלו, "הוא היה אז בן 9 ולקח את עצמו בידיים. מהיום שהוא התעורר בטיפול נמרץ, הוא אמר לי כל הזמן, אבא אני רוצה לעשות הכול לבד. אמרתי לו, אבל אין לך רגל, הוא התעקש לקפץ על רגל אחת. היום הוא כבר בן 21, בשנים הראשונות ליוויתי אותו יום יום עם הרבה קשיים, לעתים סחבתי אותו על הידיים עד שהוא למד ללכת. היום הוא גם שחיין מצטיין וגם כדורסלן בנבחרת ישראל לנכים והוא וצפוי לייצג את ישראל באולימפיאדת הנכים ריו דה ז'ניירו (2016).

היום זה לא מפריע לו, הוא מרגיש כאילו יש לו שתי רגליים, הוא מבלה עובד ומלמד שחייה. הוא סיים תואר ראשון בחינוך גופני בוינגייט. הוא מלמד שחייה ילדים והוא הצליח ללמד ילדה שלא רצתה לקום מכסא הגלגלים לשחות. אני יודע שכל נושא הפיגועים עדיין כואב לו, אבל בד בד הוא ממשיך, זו התקווה זאת ההמשכיות".