פלסטינים הרסו מערת מילוט מימי בר כוכבא

פלסטינים שביקשו להכשיר קרקע לחקלאות הרסו מערת מילוט ענקית מאתר המופיע באגרות בר כוכבא. ככה זה כשאין מינימום של פיקוח.

שמעון כהן , כ"ח בתשרי תשע"ו

המערה שנחרשה
המערה שנחרשה
צילום: באדיבות בי"ס שדה כפר עציון

בימים האחרונים ביקרו מדריכי בית ספר שדה כפר עציון באתר העתיקות קריית עראביה הסמוך לצומת גוש עציון וגילו שמערת מילוט מימי בר כוכבא נהרסה ונחרשה על ידי פלשתיניים.

ביומן ערוץ 7 מתייחס ירון רוזנטל, מנהל בית הספר, לאירוע ולהפקרות הממסדית סביב הפיקוח על הרס עתיקות ביהודה ושומרון.

בראשית הדברים מציין רוזנטל כי האתר המדובר נמצא במרחק של 300 מטר מצפון לאל ערוב וכקילומטר מדרום לצומת גוש עציון. מדובר במערת המסתור הגדולה ביותר בהרי יהודה, מערה מפותלת עמוקה וארוכה שנחפרה על ידי אנשי ומדריכי בית ספר השדה שלו כבר בשנות השישים, שנותיו הראשונות של בית הספר.

בחפירה התגלתה המערה שמתחת העיר עראביה, עיר המופיעה במגילות בר כוכבא שמבקש באגרת מיוחדת להביא לו ולחייליו ערבות והדסים מערבאיה.

מדריכי בית הספר גילו שדחפור הפך את כל השטח "וכשהופכים אתר משמידים את כל העתיקות שבו. כעת לא נוכל לדעת מה היה שם. כל השכבות השונות של העיר נהרסות. אם לא תיעדת את הממצאים המידע הולך ואתו הקונטקסט וההבנה של המקום", אומר רוזנטל ומציין כי אין מדובר במקרה יחיד כלל ועיקר.

"זה קורה כל לילה וכל יום. אתרים ארכיאולוגיים מושמדים", הוא אומר ומדגיש כי אין מדובר בהרס מכוון של פלסטינים את המורשת היהודית שבמקום אלא בהרס שנעשה תוך כדי שוד עתיקות או תוך כדי הכשרת הקרקע לחקלאות ובעיקר משום שאין פיקוח מינימאלי הכרחי באזור. "אני לא מכיר מקרים של הרס מכוון. זו לא שיטה ולא תופעה רחבה. הם מחפשים כלים שלמים ומטבעות. אנחנו מחפשים כל שריד שילמד אותנו על העבר. פחות מעניינים אותנו הכלים, והם הורסים בחפירות שוד או בהכשרת שטחים".

האזור בו נמצאת מערת המסתור המדוברת הוא אזור הנתון בשליטה ישראלית מלאה, אזור שבו חוק העתיקות חל "ואין סיבה שדברים כאלה יקרו. כל מי שמסתובב באזור יהודה ליבו נשבר למראה ההרס השוד והביזה".

על מנת לסבר את האוזן באשר להפקרות הישראלית סביב הפיקוח על אתרי הארכיאולוגיה באזורים הללו מספר רוזנטל כי בין ירושלים לחברון יש פקח אחד בלבד והוא כפוף למנהל האזרחי. לעומת זאת באזורים שבתוך הקו הירוק יש הרבה יותר פקחים אך הרבה פחות אתרים וממצאים. "העבר שלנו נמצא באזור הזה יש באזור הזה הרבה יותר אתרים ארכיאולוגיים מאשר במישור החוף בגליל או במקומות אחרים. כל מקום שאתה דורך כאן יש בו מורשת יהודית או אחרת והכול מושמד".

לדבריו אותו פקח בודד שעובד קשה על מנת לנסות ולהכיל את מלוא תפקידו "אם הוא היה רוצה לבקר פעם אחת בכל אתר בגזרתו הוא היה צריך לעבוד על זה כמה שנים". באשר ליכולותיו המבצעיות של אותו פקח, קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, אומר רוזנטל כי "רק אם הוא תופס מישהו יכול לעצור אותו ולהביא למשפט".

בשיחה עמו מספר רוזנטל על אירוע שהתרחש לפני כמה שנים "בסקר שעשינו באתר ליד אפרת, ראינו טרסה מעלינו ופלשתיני עובד בה עם גלאי מתכות ומחפש מטבעות עתיקים. רצנו אליו, צעקנו לו לעצור, הוא ברח, קראנו לצבא ותפסנו אותו, אבל הוא שוחרר כי פקיד כלשהו החליט על הדבר הזה. הקצין אמר שאין לנו סמכות לרדוף אחריו. כל מי שההיסטוריה והמורשת התרבותית של הארץ הזו חייב לתבוע שינוי".

רוזנטל סבור ומשוכנע שהשינוי יוכל לבוא אך ורק מהציבור עצמו ובעוד המנהל האזרחי אינו מפקח פיקוח מינימאלי הכרחי והשודדים בוזזים כל פינה ופינה "רק הנוכחות שלנו בשטח והמדריכים שלנו שמגיעים לשטח ומגלים את זה פעם אחר פעם יכולים למנוע את הנזק ולמזער אותו. אני קורא לשאר האזרחים ששואלים מה אפשר לעשות – לבוא ולטייל באזורים הנפלאים הללו. רק אם תהיה נוכחות יהודית אינטנסיבית המציאות הזו תימנע. הדבר האמיתי שאנחנו יכולים לעשות זה להמשיך לטייל ולהכיר לעם ישראל את האזור הזה. כשעם ישראל יהיה בן בית באזורים הללו הדברים יקרו הרבה פחות".

ואחרי שהמקום נחרש: