לאתר מחבלים מבעוד מועד דרך האינטרנט

האם ניתן לזהות על ידי מעקב ברשתות החברתיות מחבלים טרם צאתם לפיגוע? מסתבר שהתשובה חיובית וכבר בשימוש מערכות הביטחון.

שמעון כהן , כ"ט בתשרי תשע"ו

חיילים בחיל התקשוב. תימנע גישה למאגרים מסווגים
חיילים בחיל התקשוב. תימנע גישה למאגרים מסווגים
צילום אילוסטרציה: דובר צה''ל

האם ניתן לאתר מחבלים עוד לפני שייצאו לפעולת הטרור שלהם על ידי מעקב טכנולוגי ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט? בחברת SAS משוכנעים שכן. המוצר האבטחתי שהם מייצרים משרת גורמי ביטחון ישראלים ואחרים ברחבי העולם.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מוטי סדובסקי, מנהל תחום ביטחון ב-SAS ישראל, מספר על תוכנות שיכולות לנטר כ-200,000 הודעות בשניה. תוכנה זו, מספר סדובסקי, יודעת לסנן ולנתח את המידע לשונית ובמגוון שפות ולהעלות התראות לפי חוקיות שנקבעת מראש ע"י המפעיל.

"המערכת קולטת כל הזמן שטף של מידע, אם למשל מופיע  המילה התאבדות, דקירה הוא מרים התראה  ומסוגל לאפיין ולשלוח התראה בתוך שניות לגורם רלבנטי. בישראל הנושא עדיין בחיתוליו, אך המערכות והמידע קיימים ומדובר בפוטנציאל אדיר", אומר סדובסקי.

לזאת מוסיף סדובסקי ומתאר טכנולוגיה נוספת המסוגלת לאסוף מידע, לאגור אותו, למפות את המצב הנורמאלי ולאתר מצבים חריגים. "למשל, המערכת עוקבת אחרי קבוצת אנשים, חולייה, שמדברים חמש פעמים ביום במייל או באמצעות מסרים אחרים. אם פתאום העברת התשדורות עולה מחמש לחמישים אנחנו יודעים שמשהו קורה כאן", אומר סדובסקי ומציג דוגמא נוספת של ניטור אירועים חריגים: "כשאנחנו יודעים שהם נמצאים בגיאוגרפיה מסויימת, ופתאום כולם במקום אחד, זה עבורנו דגל אדום". איתות מתריע נוסף הוא "אם הרבה אנשים מהחולייה הנעקבת מדברים עם אדם אחד. האם הוא ראש חולייה? או מעצב דעות?".

סדובסקי מציין כי כל אחת מהשיטות מתאימה לצרכים ייחודיים. בחברה שהוא מייצג מציגים נתוני הצלחה מרשימים. תוכנה של SAS שהוטמעה בצבא ארה"ב הצליחה לסייע באיתור מטעני צד שהונחו נגד כוחות בצבא האמריקאי והביאה לאחוזי הצלחה של 85%. "7 מתוך 7 מטענים אותרו באמצעות אפיון וחוקיות שהוגדרו מראש", אומרים שם.

ומה באשר לטענות על חדירה לפרטיות? סדובסקי מבהיר ומדגיש כי מדובר בנושאים מצילי חיים וככאלה קיימת חשיבות בפעילות הניטור, אך הוא עצמו עוסק במחקר ובטכנולוגיה ולא באתיקה ומשפט.

וגם בתחומים אחרים שאינם ביטחוניים יש לטכנולוגיה הזו מה לומר. סדובסקי מתאר את הטכנולוגיות ככאלה המסוגלות לאתר ולנטר סנטימנט ציבורי. חברות כלכליות יכולות לעשות בנתונים אלה שימוש וכדוגמא הוא מציג את חברת תנובה שיכולה הייתה לדעת על מחאת הקוטג' עוד בטרם החלה ולהיערך בהתאם. כך גם מאמציה ההסברתיים של ישראל יכולים להיות יעילים יותר כאשר מזהים תקופה שבה קיימת ירידה קבועה ביחס הסנטימנטאלי לישראל בניתוח של מאות אלפי פוסטים אינטרנטיים.

ובחזרה לעולם ההתמודדות עם איומי ביטחון – האם יכולים מחבלים להטעות את המערכות? סדובסקי משיב ואומר כי קיימת אפשרות להטעות בזדון או בשוגג, אך למערכות יש גם דרכים להתמודד עם האפשרות הזו, אך על כך הוא מבקש שלא להרחיב את הדיבור.