כלי הנשק נלקחו מהישוב המוקף בערבים

דוברת הישוב מורשת שבגליל מספרת על מציאות ביטחונית מתדרדרת, בקבוקי תבערה ואבנים שהופכים חלק מהנוף בגליל.

שמעון כהן , כ"ט בתשרי תשע"ו

זריקות אבנים ומהומות בביתוניא
זריקות אבנים ומהומות בביתוניא
צילום: פלאש 90

בגליל, כך נראה, גועשות הרוחות בקרב ערביי האזור והדברים כמעט ואינם זוכים לסיקור תקשורתי. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אורית שפיץ, דוברת הישוב מורשת, שאנשיו כמו גם תושבי המצפים והישובים שסביב מוצאים את עצמם בצירי תנועה מותקפים באבנים ובבקבוקי תבערה.

"תמיד ידענו שיש"ע זה כאן, גם בנגב וגם בגליל", פותחת אורית שפיץ ואומרת. "אנחנו חיים ביומיום חיים שקטים וחלק משכנינו הערבים עובדים אצלנו, אבל אנחנו לא חיים באשליות, כשהשטח מתלהט זה מגיע גם אלינו".

על האירועים האחרונים היא מספרת כי במוצאי השבת האחרונה הצירים נסגרו עקב התפרעויות ערביי הכפרים הסמוכים. "בכפר מנדא הם סגרו את הכפר שלהם עם צמיגים בוערים, זרקו אבנים ובולי עץ. אמבולנס שיצא ממצפה אביב נרגם באבנים, ניידות קיבלו שלושה בקת"בים, בבוקר מצאנו כבישים חרוכים. הם הורסים את התשתית היפה שיש כאן".

עוד מוסיפה שפיץ ומתארת את תגובת המשטרה שאינה מתקרבת אל תוככי הכפרים אלא חוסמת את הצירים במרחק ובכך כולם, יהודים כערבים, נפגעים. על הסמיכות הגיאוגראפית בין הישובים הערבים ליהודים היא מציינת כי מצפה אביב שנמצא מתחת ליישובה, מורשת, חולק את אותה פניית כביש עם הישוב הערבי טמרה.

המשמעות היא שחסימת הצירים מביאה לפגיעה כוללת כאשר שיירה ערבית מוצאת את עצמה חסומה ואינה יכולה להתקדם לעבר הכפרים עצמם ולמעשה הציר כולו נחסם.

בדבריה מבקשת שפיץ להיזהר מלתת רעיונות לאיש מהמפגעים שסביב, אך לדבריה התחושה היא ש"השמיים הם הגבול" ותרחישים מסוכנים יכולים בהחלט להגיע. זאת בעיקר לנוכח ניסיון העבר של מהומות אוקטובר, מהומות 'צוק איתן' ואירועים נוספים. "בלי לתת רעיונות לאף אחד, כל מה שקורה בכל מקום יכול לקרות גם כאן.

''יש לנו דו קיום בצמידות, ואין לי בעיה עם זה כל עוד שומרים על החוק", היא אומרת ומספרת כי אחרי אירועי אוקטובר נלקחו כל כלי הנשק של תושבי מורשת על ידי מערכת הביטחון מחשש שמישהו מהתושבים יפגע בערביי האזור.

"הישוב ללא נשק. אנחנו מממנים את השומרים לגנים ואת השומרים שבשער. המועצה לא תורמת את חלקה. יש כאן ישוב עם כשלוש מאות משפחות ללא נשקים אישיים אלא לכל היותר אקדחים למי שיש. אנחנו די מופקרים. הכניסה של ערבים לישוב היא יומיומית לעבודות בנייה וכו'", היא מזכירה ומציינת כי באירועי אוקטובר היה היישוב נצור והתושבים נדרשו להגיע חזרה לבתים עד השעה שש בערב שכן התנועה בצירים הייתה מסוכנת החל מרדת החשכה.

עם זאת מבהירה שפיץ כי "אין חשש ביומיום, אבל אנחנו רואים סביבנו התארגנות של קיני חמאס בעיקר של שב"חים". להערכתה מרבית מתסיסי הערבים בגליל מגיעים מאזורים אחרים, ככל הנראה אזורי ג'נין וכיוצא באלה. דוגמא לדבריה היא מציגה במקרה מהימים האחרונים: "במוצ"ש קיבלתי טלפון של נער שראה התגודדות של ערבים ליד השער. התקשרתי למשטרה וביקשתי שיבדקו.

''למרות הבקשות שלנו שלא להתקרב הגיעו לשם בני נוער מהיישוב והתפתחה ביניהם שיחה. אחד הערבים אמר להם 'אתם חושבים שכל הערבים כאלה?'. הם לא רוצים את זה, אבל מגיעים מבחוץ ומסיתים".