שר החקלאות, השר אורי אריאל, מתייחס בראיון ליומן ערוץ 7 לאופן בו נכון וראוי לפעול מול גל הטרור, או בלשון אחרת, לאופן בו הייתה מתנהלת מפלגתו מול הטרור לו היא הייתה מנהיגת הממשלה.
לדבריו דרוש "מאבק נחוש וללא פשרות, מאבק שמתאים לזירה ולעיתוי והדברים לובשים ופושטים צורה". השר אריאל פורט את דרכי ההתמודדות ואומר כי למאבק קיים מרכיב ביטחוני ומרכיב אזרחי: "מרכיב ביטחוני - כלומר מה עושים הצבא, המשטרה והשב"כ, והצד האזרחי – מדובר בניסיון לעקור אותנו והצד האזרחי צריך לדאוג לתגובה ציונית הולמת בגדר השתרשות בירושלים ובשאר חלקי ארץ ישראל".
על הרחבת ההתיישבות על אף לחצים בינלאומיים מדיניים כאלה ואחרים אומר השר אריאל כי גם ניסיון העבר, וגם כפי שכותב נתניהו בספריו, מלמד ש"אם אתה נסוג מול הטרור ומוותר על דברים מסויימים תקבל לחץ גובר והולך כי הצד השני מפרש את זה כחולשה. כשאתה חלש מבחינתו יש ניצחון חלקי והוא ישאף ללחוץ יותר ויותר".
באשר ליכולת לבלום את הפיגוע הבא בממד המיידי אומר אריאל כי "אין אפשרות של מאה אחוזים. אבל אנחנו צריכים לעשות את כל מה שבאפשרותנו לעשות ובעזרת ה' ננצח, ואתן דוגמא למה שעדיין לא נעשה וצריך היה להיעשות - יש לרש"פ חוב של שני מיליארד שקל. אנחנו משלמים את החשמל לאבו מאזן שאותו ראש הממשלה מגדיר כמסית העיקרי. ברור שאנחנו צריכים לחלט את הכספים הללו שאותם אנחנו מעבירים אליהם, ולהסביר להם שבזמן שיש טרור וראש הממשלה והממשלה חשובים שמולנו עובד אויב אכזרי, צריך לעשות את זה".
מוסיף אריאל ואומר כי נדבך נוסף במאבק הכלכלי הזה צריך לכלול את חילוט הכספים שאבו מאזן נותן לרוצחים ולמשפחותיהם. לקזז את הסכומים הללו מהכספים שמגיעים מאיתנו. "זה לא עונש. אנחנו דורשים בצדק להחזיר לנו את החוב", הוא מדגיש.
לדבריו הוא עצמו אינו מבין מדוע המהלך המתבקש והמובן הזה לא נעשה עד כה. באשר להחלטות לביטול הסנקציות הללו, החלטות שהיו בעבר הוא אומר כי העברת הכספים מתחדשת משום שעל פי הסכמי אוסלו מדובר בכספים השייכים לרש"פ ועצירת ההעברה שלהם נחשבת להפרה של ההסכמים שממילא הופרו, אך אי תשלום חובות לחברת החשמל כפי שגם הרש"פ מודה שהיא עושה, דבר זה אינו נחשב להפרה.
ומה באשר לחשש שמא קיזוז הכספים יביא להתפרצות טרור של מי שמחזיקים בנשק ארוך מתוקף היותם חלק ממנגנוני הביטחון הפלשתיניים? לכך השר אריאל אינו חושש ולטעמו מדובר בהפחדות מיותרות של ישראל את עצמה. "הם הורגים בנו, עם או בלי קלצ'ניקוב, היו אינתיפאדות כאלה ואחרות והם הורגים בנו לא בגלל המצוקות הכלכליות, אלא כי הם רוצים לגרש אותנו מארץ ישראל. זה נורא פשוט ולא צריך למצוא מניעים בנו שכאילו נותנים תירוץ למה הם פוגעים בנו. אנחנו דורשים דברים אלמנטאריים שלא ניתנים במחלוקת".
בימים אלה מוצא השר אריאל את עצמו מותקף באופן אישי בתקשורת כמי שעליותיו להר הבית התסיסו והבעירו את השטח כולו. אריאל מתייחס לדברים ואומר כי הוא "מצטער על הדברים הללו. הכתבים הללו שמפרסמים את הדברים לא טרחו לדבר איתי, אז בוא נשים את הדברים על דיוקם: כל העליות להר הבית נעשו בידיעתו ועל דעתו של ראש הממשלה והשר לביטחון פנים. כשהם ביקשו שלא אעלה מסיבה כלשהי נעתרתי. אין כאן משהו דווקאי נגד מישהו, אלא רצון לעלות להר הבית. כעת, כשראש הממשלה ביקש שלא נעלה, אנחנו לא עולים. זאת בשונה מהח"כים הערבים. הודעתי שאכבד את הבקשה לנוכח המציאות הבקשה. עם זאת אני מצפה שכפי שהבטיח לי ראש הממשלה לא יהיה לבקשה הזו תוקף לאורך זמן וכשיגמר הגל הזה נוכל לחזור להר הבית".
לדבריו המבקרים אותו "דומים בעיני לאלה שאומרים על נשים שלא היה להן שרוול שהן גרמו לאונס של עצמן. צריך להפסיק עם הדבר הזה. הוא לא מרגיע".
לקראת תום השיחה עמו נשאל השר אריאל אודות הסוגיה בה עוסק משרדו, סוגיית מחירי הירקות. אריאל מזכיר כי נושא מזג האוויר אינו בשליטת משרד החקלאות. "שבוע האובך שרף עגבניות וגידולים נוספים. אין על כך שליטה ולכן יש מחסור גדול. בינתיים מגיע יותר יבול ואנחנו שוקלים את האפשרות להביא ביבוא באופן נקודתי. זה לא יימשך. נוצר קושי מול משרד האוצר ואני מקווה שהוא ייפתר בקרוב. החקלאים שתלו הרבה מאוד עגבניות שיגיעו בעוד כחודש וקצת לשווקים. בינתיים יש הרבה פירות וירקות אחרים".