להתמודד עם טראומת זירת הפיגועים

פסיכולוג בכיר מספר על הטראומה שנותרת בנפש הנוכחים בזירת פיגוע ועל דרכי הטיפול וההתמודדות איתה לקראת ההמשך.

שמעון כהן , ב' בחשון תשע"ו

 terrorist attacks in Jerusalem.
terrorist attacks in Jerusalem.
צילום: חזקי עזרא



טוען....

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס ד"ר קרייג גודמן, חוקר מוח ופסיכולוג קליני בכיר, להתמודדות הנפשית הנכונה של מי שנחשפים למראות קשים מפיגועי הימים האחרונים.

ד"ר גודמן שהיה במשך 17 שנים קצין בריאות נפש בצה"ל ופעל מול ועם הלומי קרב מתאר בדבריו את הפגיעה הנפשית לצד זו הגופנית של מי שנחשף למראות או לסכנה שארבה לו ונחלץ ממנה. לדבריו התגובות האופייניות הן שלושת ה-F – להילחם, להיעלם או לקפוא.

בדבריו מסביר ד"ר גודמן כי ההבדלים בתגובות נובעות ממבנה הנפש האישית ומתחושת השלמות הנפשית עם ההתנהלות ברגע הסכנה. הוא מספר כיצד לאחר פיגוע מצא את עצמו עובר במחלקת המיון בבית החולים, מדבר עם פצועים ומסביר להם שעליהם לחיות בשלום עם התנהגותם ברגעי הטראומה, להבין שבאותם רגעים היו בליבה של הסכנה "הצעתי להם שלא לנסות להיות חזק מעבר לנורמה, לקבל את עצמך שאתה בלחץ. היית בחרדה. ראית דבר קשה וצריך זמן לקבל להתמודד ולעבור הלאה. ככל שתקבל את הרגשות של עצמך תיתן לעצמך לגיטימציה ותתחבר לעצמך תהיה חזק יותר ותתפנה לפתור עוד בעיות".

את הקושי הנפשי הנצרב בתודעה של מי שהיה בקרבת אירוע טראומטי מדמה ד"ר גודמן לשריטה על תקליט (למי שזוכר מה זה...). השריטה גורמת למחט לקפוץ בכל פעם שהיא מגיעה לנקודה מסוימת. כך גם האדם הסובל מפוסט טראומה המראות והתמונות חוזרות אליו בכל פעם בה הוא מגיע לאותה נקודה. לשם כך יש "להרים את המחט" ולעבור הלאה כדי לאפשר לתודעה לדלג מעל גבי השבר אל ההמשך.

כדי לעשות זאת יש לחזק באדם את האמונה בכוחותיו להתגבר. לעיתים תגובה של בריחה מאזור אסון גורמת לאדם לאכזבה מעצמו ובעקבות כך למשבר נפשי שאותו יש לרפא באותה הסברה על המציאות הבלתי שגרתית שבה הוא היה ועל החוויה החריגה שחווה, חוויה שגרמה לקורטיזון ולאדרנלין שבו להשתחרר במהירות עצומה ולהתנהגות בלתי מוכרת ובלתי צפויה.

המאמץ הטיפולי להחזיר חייל הלום קרב לזירת הקרב נובע מהצורך למנוע מרגשי אשם ואכזבה עצמית לנבוט בו מאחר והותיר את חבריו בשדה הקרב ולכאורה דאג לעצמו.