הרווח המדיני מהקשר לצאצאי האנוסים

בכנסת הושקה שדולת הקשר עם צאצאי האנוסים. למהלך יכולות להיות גם השפעות מדיניות וכלכליות. ראש המרכז לחקר האנוסים מסביר.

שמעון כהן , ה' בחשון תשע"ו

מחכים בספרד
מחכים בספרד
פלאש 90

רצף האירועים הביטחוניים דחק לשולי החדשות, אם בכלל, דיווח על השקתה של שדולה חדשה בכנסת, השדולה לאימוץ הקשר בין ישראל לצאצאי האנוסים. בראש השדולה עומד חבר הכנסת רוברט אילטוב והשקתה של השדולה התקיימה במעמד נשיא המדינה.

על סוגיית האנוסים בימינו שוחנו ביומן ערוץ 7 עם פרופ' אברהם גרוס, ראש המרכז לחקר האנוסים במכללה האקדמית נתניה, המספר על חשיבותה של השדולה ועל המציאות המורכבת בה חיים צאצאי האנוסים ההולכים ומתוודעים לעברם התורשתי.

"היום מדובר בהמוני יחידים ולא קהילות מאורגנות, אם כי גם כאלה הולכות ונוצרות כתוצאה מהקשרים שנוצרים ברשת האינטרנט", אומר פרופ' גרוס כשהוא נשאל מנהו היקפה של התופעה. לדבריו מדובר בתנועה בת כמה עשרות שנים שמתקרבת ליהדות. "בעשרים השנים האחרונות זה הופך להיות בולט וקיים ברשתות החברתיות. נוצרים קשרים עם ארגונים שקמים כדי להכיל ולקדם את הסוגיה הזו ולמצוא פתרונות לאותם יחידים שמגיעים גם מאיטליה וגם ממדינות דרום מערב ארה"ב ודרומה ולא רק מספרד ופורטוגל".

פרופ' גרוס מספר כי מדבור באנשים שגדלו על רקע קתולי. חלקם החזיקו במסורת משפחתית ולפיה הם ממוצא יהודי. "רובם ללא מסורות ברורות אבל המשיכו לקיים מנהגים יהודיים בצורה כזו או אחרת, מנהגים שיכולים היו להתעוות במהלך הדורות כתוצאה מחוסר ידיעה וחוסר הנהגה. יש המון שמחפשים את דרכם ליהדות".

לדבריו המורכבות של התופעה והיותה שונה מאדם לאדם אינה מאפשרת להתחייב על מספרם של צאצאי האנוסים, אך להערכתו מדובר בעשרות אלפים. פרופ' גרוס מציין כי לא ברור את מי ניתן לכלול במסגרת זו כאשר מבקשים למנות את השותפים למהלך, האם יהיו אלה אותם שכבר יצרו קשר, אולי אותם שרוצים ליצור קשר וכו', "אלה תהליכים ארוכים שנוצרים מתוך המחקר האישי של כל אדם ואדם המתחקה אחר עברו".

ומה סוג הפיתרון שהם נדרשים לו? גם כאן הדברים לא אחידים. "כל יחיד ויחיד בדרכו. כל אחד עם משאת נפש אחרת. יש שרוצים קשר עם מסורת אבותיהם. יכול להיות שמדובר בגיור וחזרה לעם היהודי עד כדי עליה לארץ, אבל יש כאלה שמרגישים שיש להם מסורת נוספת כהיספאנים או היספאנים לשעבר והדבר קושר אותם למשהו יהודי".

"יש כאן תרבות עמוקה ממוסיקה ושפה והלאה. מעבר לכך יש כאן רגשות בסיסיים של אנשים שחשים שהם נותקו בכוח. זה שעברו עשרים דורות זה לא משנה. הם מרגישים שאבות אבותיהם היו מוכנים למות על יהדותם והם אינם יכולים להתכחש לכך. יש אצלם תהליכי מעבר. לפעמים עוברים מקתולי לאוונגליסטי והלאה, ויש כאלה שעושים את הדברים בצעד אחד. זה מאוד אינדבדואליסטי".

לזאת מוסיף פרופ' גרוס ומציין כי לא רק את צאצאי האנוסים הסוגיה אמורה להעסיק אלא גם אותנו כאזרחי ישראל, גם אם אין בכוונתם לחבור ליהדות. לדבריו לגילויים של צאצאים כאלה אודות הקשר שלהם לעם היהודי יש השלכות מדיניות שכן רבים מהם מחזיקים בנקודות מפתח בממשלים ובפרלמנטים שונים וחשיפת הקשר האישי שלהם לעם היהודי גורמת להם לתמוך בהצבעות שונות בישראל וביהדות. לשם כך, הוא מעיר, יש לדעת לקבל אותם בכבוד ובספר פנים יפות והדברים מקבלים משנה תוקף. "יש בעיות הלכתיות ואחרות אבל צריך קודם כל לקבל אותם בסבר פנים יפות והכנסת נותנת את הקול בקריאה הזו אליהם".

בהקשר זה הוא מזכיר כי גם הקמת המדינה וההצבעה בעד קיומה של מדינה יהודית נבעה במקרים רבים מקשר אישי של חברי פרלמנט ליהדות. עוד הוא מזכיר גם מפגשים עסקיים בעולםש בהן "אנשים אומרים שיש להם כך וכך אחוז יהודי בעורקיהם...".

"יש גם מועמדים לנשיאות ארה"ב שיתכן וחלק מהם בצורה כזו או אחרת הם מאחינו", מעיר גרוס ומציין כי על אף המורכבות ביחסה של ההלכה לתופעה ידוע ש"עד המאה השמונה עשרה קיבלו את צאצאי האנוסים ללא גיור, אלא רק עם טבילה ומילה, וגם כהנים התקבלו ככאלה. עבר מאז זמן אבל הגישה החיובית ומסבירת הפנים קיימת לכל האורך ב-300-400 השנים האחרונות בספרות הפוסקים".