למי האוצר דואג - לחולים או לחברות הביטוח?

אחד מסעיפי חוק ההסדרים, שעוסק בתשלום עבור ניתוחים פרטיים, עורר את זעם הרופאים. באוצר טוענים שהחוק יסייע לחולים.

שלמה פיוטרקובסקי , ט' בחשון תשע"ו

חדר ניתוח. אילוסטרציה
חדר ניתוח. אילוסטרציה
צילום: פלאש 90

ועדת הכספים דנה הבוקר (ה') בהצעת חוק במסגרת חוק ההסדרים שתאסור על הגופים המעניקים ביטוחי בריאות לתת החזר כספי בגין טיפול שמבוטחים עברו באופן פרטי.

במקום זאת, תעמוד לרשות המבוטחים האפשרות לקבל טיפולים באמצעות הסדר שייעשה בין חברות הביטוח לרופאים. לאחר שיאושר החוק, יוכלו המבוטחים לפנות לרופאים שבהסדר. בכך, טוענים במשרד האוצר, יתאפשר להשיג מחירי טיפול זולים יותר עבור המבוטחים וזאת עקב כוח המיקוח הגדול יותר של החברות לעומת אנשים פרטיים.

עוד טוענים באוצר ובמשרד הבריאות, הצעד עשוי לתמרץ רופאים להיכנס להסדר, מה שיחזק את הרפואה הציבורית על חשבון הרפואה הפרטית.

סגן הממונה על התקציבים באוצר, יאיר פינס, הסביר כי הרפורמה היא חלק ממהלך כולל שחיזוק הרפואה הציבורית, במסגרתו האוצר הוסיף עוד מיליארד שקלים למערכת הבריאות.

מטרה השינוי לדבריו, "לעבור למתוכנת של הסדר, שבו הגורמים המבטחים יתקשרו עם הרופאים והחולים יוכלו לבחור רופא מרשימה סגורה. המבוטחים ישלמו השתתפות עצמית לגורם המבטח וההתחשבנות תנותק מהקשר של המטופל/המבוטח עם רופא. רק המבטחים יתעסקו בנושא התשלום. אנחנו רואים גידול עצום בהוצאות של משקי הבית על בריאות, התארכות תורים במערכת הציבורית והתייקרות הרפואה הפרטית. בצעד הזה יש לחץ להורדת מחירים. מעבירים את המיקוח מול הרופא לגורם המבטח שהוא הרבה יותר חזק מהחולה ולרופא יש לו אינטרס להיכנס להסדר. החוק מאפשר לגורם המבטח שיהיו גם 50 רופאים בכל קופה במסלול של הסדר".

רן רידניק, גם הוא מאגף התקציבים באוצר, טען "כל רופא יוכל להיות בהסדר. המטרה להגיע להסדר כמה שיותר גדול ומקיף כי הסדרים הרבה יותר זולים. החוק כאמור, מאפשר לאשר 50 רופאים חריגים לכל מבטח".

מנהלת מחלקת ביטוח בריאות וסיעוד באוצר, שרונה פלדמן: "אנחנו דואגים למבוטחים, שישלמו פחות. גם בהסדר הביטוחי הקיים. האינטרס של חברת הביטוח הוא שהחולה יילך לרופא בהסדר, כי היא מנהלת מו"מ ומשיגה מחירים נמוכים יותר".

סמנכ"לית פיקוח על קופות החולים ושב"ן במשרד הבריאות, רויטל טופר חבר-טוב: "המטרה לתת שירות טוב יותר למבוטח. כשהוא הולך לניתוח שלא בהסדר הוא משלם לבד מול הרופאים ואז הולך לקופת החולים וצריך לדאוג להחזר וההחזר הוא תמיד יותר נמוך".

חברי ועדת הכספים הביעו לא מעט הסתייגו מהמהלך.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), טען "אם יש רופא שמישהו מטופל אצלו, הוא לא יוכל להתקשר יותר עם הרופא הזה אלא אם כן אותו רופא התקשר בהסדר עם קופת חולים. אחרת, אין לו אפשרות להגיע אליו אלא אם כן הוא עשיר ויכול לשלם לו פרטי לחלוטין ללא החזר".

לדבריו, "מעמד הביניים והשכבות החלשות לא יוכלו ללכת לרופאים שרוצים אם המבטחים לא התקשרו איתם בחוזה. היום חולה יכול ללכת לרופא שהוא בוחר בעקבות החוק הזה הוא כבר לא יוכל. אתם אומרים שזה לטובת החולים אך החולה רוצה רופא מצוין ולאו דווקא את הרופאים שבהסדר".

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, תגף גם הוא את ההצעה, "כולם אומרים שאין מספיק כסף ברפואה הציבורית ובגלל זה השירות פחות טוב. הרפואה הציבורית נכשלה ולכן הולכים לפרטית. מחפשים זמינות ולבחור את הרופא. אין שיתוף אינטרסים בין גוף מסחרי למטופל. התורים יהיו הרבה יותר ארוכים, כי הולכים לצמצם את מספר הרופאים. מחזקים גופים כלכליים שכל האינטרס שלהם כלכלי אז איך מטופל ייהנה מזה? עד היום המטופל השתתף בתחרות. רופאים שלא רוצים להיות בהסדר מהווים תחרות לרופאים שבהסדר".

פרופ' אריה דורסט, מנתח בכיר, טען אף הוא, "החולים ייפגעו, כי הקופות לא ירצו לקבל הרבה רופאים להסדר. המומחה הגדול יוחרם. הקופות יגידו יש לנו מספיק רופאים כירורגים. ברגע שהרופא לא יהיה בהסדר החולה יהיה חייב ללכת אליו פרטי. 50 הרופאים זה בכל הארץ וזה ממש מעט".

יו"ר הוועדה גפני דרש מהיועצת המשפטית לוועדה, שמרית גיטלין-שקד, להיפגש עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות על-מנת לגבש הסכמות ולהכניס את השינויים הבאים לנוסח החוק: להגדיל את מספר הרופאים שיהיו מחוץ להסדר, כך שיהיה מענה גדול יותר מחוץ להסדר וכן להחריג את הפריפריה מהרפורמה הזו".