מאחלים לו הצלחה. חגי סגל
מאחלים לו הצלחה. חגי סגלפלאש 90

כשעה לפני מותו ראיתי את יצחק רבין נשען על המעקה במרפסת הכיכר שנושאת עכשיו את שמו, מביט בסיפוק על ההמון למטה. רבין, שברוב תקופת כהונתו כראש ממשלה, ידע בעיקר הפגנות נגדיות, התבשם ממפגן התמיכה והפגין אופטימיות וביטחון בצדקת דרכו.

"אני רוצה לומר בלי כחל וסרק: מצאנו שותף לשלום גם בין הפלסטינים, את אש"ף שהיה אויב והפסיק טרור", אמר אז רבין מעל הבמה. גם השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, היה מאוד אופטימי באותו ערב: "אני מרגיש ריח נפלא באוויר - אני מרגיש ריח של פיוס, ואני מרגיש ריח של השלמה ואני מרגיש ריח של שלום".

מה עשה איש אנטי-אוסלו שכמותי בהפגנת התמיכה ברבין ובאוסלו? ובכן, כעיתונאי רציתי לעמוד באופן בלתי אמצעי על היקפה האמיתי, כמו גם על תוכנה, ולכן הטרחתי עצמי לשם עם המיקרופון של ערוץ 7.

בניגוד לדימוי של הערוץ המסית כביכול, קיימנו לקראת ההפגנה ראיון לבבי למדי עם הקמב"ץ הראשי, שלמה להט שאמר: "כל מי שבעד השלום ובעד המשך התהליך ובעד חיזוק האנשים שעומדים בראש המערכת של השלום - שם מקומו. אנחנו יודעים מי שעומדים בראש המערכת - ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס".

העצרת בכיכר מלכי ישראל, כך כינו אותה אז, אורגנה כדי לספק מענה להפגנות הימין הגדולות והסוערות נגד אוסלו והממשלה. מקץ שנה נועדו להתקיים בחירות כלליות ויושב ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, נערך לניצחון בשיטות דמוקרטיות, דמוקרטיות בלבד.

"אנחנו יכולים לפעול במסגרת הכללים המקובלים בדמוקרטיות הנאורות בעולם", הבהיר אז בנימין נתניהו, "פירוש הדבר שההכרעה על הנהגת המדינה נקבעת בסופו של דבר בקלפי. אנחנו פשוט מעוניינים להביא את הקדמת הקלפי באמצעים שונים, כמובן. פרוש הדבר שאנחנו לא מסתערים לא בקילשונים ולא במוטות ברזל ולא בקלצ'ניקובים ולא בתמ"קים ולא בעוזים ולא באקדחים".

כשעמדתי על הבמה עם שאר העיתונאים ושמעתי את חברי העבודה ורבין שרים לידנו את "שיר לשלום", לא העלתי גם אני על הדעת מה יקרה למטה בעוד דקות אחדות. התקופה שאחרי רצח רבין היתה קשה לא רק למעריציו האבלים, אלא גם למחנה שהואשם ברציחתו. מטבע הדברים עסקנו בכך בשידורינו לא מעט, אולי כי מקבילינו עסקו בכך פחות.

חמישה ימים אחרי הרצח סיפר יצחק שפרלינג, דתי ציוני, אצלנו בשידור : "בדרך לתל אביב נסעתי בנתיב הימני, ופתאום מישהו פנה ימינה חזק פגע לי קצת בבמפר. וחשבתי בהתחלה שזה לא בכוונה, שמישהו פשוט נוסע בצורה משוגעת על הכביש. ואז נסע לפניי והוציא את היד מהחלון בתנועה מגונה כזאת, הוא פותח את החלון בכעס, ואמר לי: 'החמאס יחסל אתכם' ועשה תנועה על הצוואר".

"השלום יקום מותו", קבעה סיסמת שמאל אחרי רצח רבין. מאז אין כאן הרבה שלום עם שכנינו, אבל, תודה לאל ולנו, האיבה הבין מחנאית - כך לפחות נדמה לי - שככה מעט.