דו"ח הריכוזיות והמונופולים

מבקר המדינה פרסם דוח חמור על משק החשמל. החברה העניקה העלאות והטבות חריגות לעובדים הבכירים. "עובדים מיותרים וביזבוזי כספים"

אורלי הררי , ט"ו בחשון תשע"ו

מבקר המדינה יוסף שפירא
מבקר המדינה יוסף שפירא
אלירן אהרון

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, הניח היום (רביעי) על שולחן הכנסת את דוח הביקורת השנתי מס' 66א (החלק הכלכלי)

המבקר מציין כי על פי נתוני חברת החשמל מחירי החשמל הם מהנמוכים בעולם, אך הנזקים שנגרמים למשק מחוסר התחרות בתחום החשמל נאמדו על ידו במיליארדים רבים.

עוד צויין כי ההתחייבויות של החברה עמדו על 71 מיליארד שקלים בסוף 2014 - יותר מ-10% מהחוב הציבורי של מדינת ישראל! חלק מהנזקים נובעים מהעסקת "עובדים עודפים" - כ-2,500 עובדים לפחות על פי נתוני החברה. בין 2008 ל-2013 העלות עבור העסקת אותם עובדים נאמדת בכ-4-6 מיליארד שקלים.

"ממשלות ישראל לא הצליחו במשך כ-18 שנים לבצע שינוי מבני במשק החשמל ובחברת החשמל וליצור תחרות בתחום זה", הדגיש המבקר. "החברה המשיכה לפעול כמונופול שהכנסותיו מבוססות על תעריף הנקבע על ידי רשות החשמל, בלא שיושמו בין הגורמים לתרמו לתפיחת החוב".

"המצב פוגע קשות במשק החשמל, בצרכני החשמל ובמצבה הכספי של חברת החשמל. הגיעה העת, לאחר 18 שנים ויותר, שהממשלה תפעל בנחישות ובנחרצות לייעול משק החשמל, כדי ליצור תנאי תחרות ולשמור על האינטרסים של הצרכנים", הוסיף, "תחרות במשק החשמל תהווה תמריץ להתייעלות מצד החברה".

למרות המשבר הכלכלי בחברה, היא צירפה עוד 200 עובדים קבועים ועוד כ-750 זמניים בין השנים 2008-2013, במקום להפריש ולבטל תקנים לפי תוכניות ההתייעלות. גם מספר העובדים הבכירים, ששכרם הממוצע ברוטו הסתכם בכ-44,000 שקלים בחודש, גדל ב-22% בשנים האחרונות.

"על החברה היה לפעול להפחתת מספר העובדים הבכירים ולא להגדיל את מספרם על ידי העברת עובדים למעמד בכיר", קבע המבקר בדוח. עוד נחשף בדוח כי שכרם החודשי (ברוטו) של מנהלי מחלקות נע בין 38 ל-41 אלף שקלים.

המבקר מציין כי הריכוזיות הקיימת בענפי המשק השונים, תורמת לעלייה ביוקר המחיה. לא נוצרים תנאי תחרות אמיתיים במשק ומונופולים ממשיכים לשלוט בענפים השונים.

"כל עוד לא נוצרים תנאי תחרות אמיתיים במשק, יש להידרש לצורך לפקח על המחירים. אלא שוועדות המחירים שהקימה הממשלה מתפקדות בצורה לקויה. על הממשלה לפעול ליצירת 'חומת מגן' לצרכנים ולעמוד כצוק איתן אל מול חברות בעלות כוח שוק ריכוזי, לחזק את המקצועיות של הגופים המקצועיים והמאסדרים, וכן לשלב מידע שנאסף מכלל גופי הממשלה ולהביא לידי שיתוף פעולה ותאום ביניהם", נכתב.

בפרק העוסק ברשות המסים בישראל נאמר כי רשות המיסים לא עשתה די כדי לאפשר לנישומים למצות את זכויותיהם וכי השירות שהיא מספקת להם לקוי. המבקר מציין כי בקופת רשות המיסים נותרים הטבות והחזרים שהנישומים זכאים להם על פי הדין, ובהיקפים משמעותיים.

הפיקוח על מתן אשראי למשקי בית ועל נותני שירותי מטבע - הביקורת מצאה ליקויים בפיקוח ובאסדרה של תחומים אלה. אף כי מדובר בתחומים אשר בהם האינטרס הציבורי מחייב הגנה על לווים והתמודדות עם בעיות של הלבנת הון ופשיעה מאורגנת, הטיפול בהם לא מספק.

התקשרויות וניהול פרויקטים בגופים מבוקרים מתחום התשתית - הבדיקה העלתה ליקויים רבים ומהותיים בהתנהלותם של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וחברת נתיבי איילון בע"מ. בהם העברת פעולות ליבה, סמכויות ואחריות מידי משרד התחבורה לחברות פרטיות בתהליך לא תקין ותוך איבוד שליטה ובקרה ראויות. שיטת התקשרות זו מצביעה על גישה ניהולית לא תקינה של הנהלת משרד התחבורה.

פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים ארציים ומנחתים דן בהחלטה לסגור בזמן הקרוב את שדה התעופה בהרצליה ואת שדה דב בת"א מבלי שהוכנה חלופה מתאימה, אף שעניין זה היה ידוע שנים רבות לכל הנוגעים בדבר . משרד התחבורה ורשות שדות התעופה טיפלו במשך שנים באופן כושל בכל הנוגע לפיתוח של תשתיות תעופה פנים-ארציות, כתב המבקר.

הסדר הסולר - בידי רשות המסים אין כלים ומידע לבחינת אמִתות הדיווח על כמות השימוש בסולר. זכאים קיבלו החזרי מע"מ על פי חשבוניות פיקטיביות

הרשות הממשלתית למים ולביוב - פעולות הרשויות המקומיות וספקי המים להבטחת איכות מי השתייה; מניעת זיהום של מקורות מים.

היבטים במערך השירותים לאנשים עיוורים - בשנת 2014 מנתה אוכלוסיית האנשים העיוורים בישראל כ-23,500 נפש. משרד הרווחה והשירותים החברתיים לא יזם ולא ערך מיפוי של צורכי האנשים העיוורים בעשרים השנים האחרונות. זאת ועוד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך ומשרד הכלכלה, לא עשו די כדי שאוכלוסיית העיוורים תוכל למצות את זכויותיה ולהפיק את המרב מהשירותים הניתנים לה.

ההתקשרות עם יועצים חיצוניים מקבל ביטוי גם בפרק התעשייה האווירית לישראל בע"מ - עלו בו ליקויים, חלקם חמורים, בתהליכי הבחירה וההתקשרות של החברה עם יועצי שיווק ואסטרטגיה.

במקרה אחד עלה, בין היתר, כי החברה הכפילה את שכרו של היועץ ושילמה לו בונוס בסך של 500,000 ש"ח מבלי שתיעדה הסיבות והשיקולים שהביאו לכך, וכן שילמה לו "דמי הצלחה" בסך 4.6 מיליון ש"ח ללא קבלת האישורים המתחייבים וללא בקרה מספקת מצד ההנהלה. במקרה השני, הסכם עם היועץ, שהעניק לו "דמי הצלחה" בסך 750,000 דולר, נחתם בתע"א כחמישה חודשים וחצי לפחות לאחר תחילת העסקתו בחברה.

בסיכום הדו"ח מציין המבקר "מתן שירות נאות לאזרח, שינויים מבניים במשק ופיתוח התשתיות מיועדים בראש ובראשונה לשרת את אזרחי המדינה ולהבטיח את זכויותיהם החברתיות והכלכליות לטווח ארוך". 

לדעת מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, חובתם של הגופים המבוקרים לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה על מנת לקדם את השירות הציבורי בישראל. על הממשלה לוודא שהמטרות האמורות יושגו כדי להפחית את יוקר המחיה, לאפשר מיצוי זכויות ולהבטיח שיוויון הזדמנויות לאזרחים.