אבדה לעולם הרפואה

פרופ' יחזקאל ויסמן מספר על חברו ד"ר עודד פוזננסקי מהדסה עין כרם שנפטר בגיל 49. "אוהב אדם שעשה כל שביכולתו לעזור, גם בחינם".

רפאל לוי , ט"ז בחשון תשע"ו

ד"ר עודד פוזננסקי ז"ל
ד"ר עודד פוזננסקי ז"ל
צילום: דוברות הדסה

בתחילת השבוע הלך לעולמו ד"ר עודד פוזננסקי ז''ל, מנהל חדר המיון לילדים בבית החולים הדסה עין כרם, כשהוא בן 49 בלבד.

פרופ' יחזקאל ויסמן, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים וחברו של פוזננסקי, ספד לו בשיחה עם ערוץ 7.

"בתחילת שנות ה-90 עודד הגיע אלינו להתמחות ברפואת ילדים, אחרי ההתמחות הוא החליט שהוא רוצה להתמקצע ברפואת מיון, זה היה עוד לפני שהיה מקצוע כזה, הוא התלהב מהסוג הזה של הרפואה שאפשר לתת לאנשים טיפול מהיר וטוב והוא חלם על זה.

"מאז עבדנו יחד במחלקה שניהלתי בשניידר עד לפני שנה, שאז הוא עבר לעבוד בהדסה שם הוא הקים את המחלקה לרפואה דחופה והכניס לשם את דפוסי העבודה החדשים של המקצוע, אבל הוא נשאר חלק ממשפחתנו", מדגיש ויסמן.

פרופ' ויסמן שהיה כאמור מנהלו של ד"ר פוזננסקי בעבר, תיאר את כשרונותיו. "הוא היה בן אדם חכם מאוד עם אינטליגנציה גבוהה ביותר, הוא היה חבר טוב, מצא את דרכו לליבו של כל אדם ותמיד מצא שפה משותפת עם כל אדם ואדם. הוא היה אישיות מקסימה.

"היה לו חוש הומור, אמנם קצת ציני, אבל בעזרת ההומור הזה קנה הרבה מאוד חברים. הוא היה רופא מעולה גם מבחינת הידע וגם מבחינת העבודה, חבר טוב, תמיד יכולנו למצוא אצלו אוזן קשבת והוא עשה ככל יכולתו לעזור לכל אחד במצוקתו". 

לדבריו המחלקה הייתה קשורה מאוד לא רק לד"ר פוזננסקי אלא גם למשפחתו, "הוא איש משפחה למופת, שהכיר את אשתו אצלי במחלקה. כשהוא התחיל לעבוד במחלקה אשתו עבדה במיון כאחות ואז הוא הכיר אותה והם התחתנו והיו זוג במחלקה. יותר מאוחר בגלל תקנון היא נאלצה לעבור למחלקה אחרת''.

מלבד הרפואה הדחופה, ד"ר פוזננסקי היה גם מומחה להפרעות קשב וריכוז, "גם בתחום הזה הוא עשה חיל והיה מקבל מטופלים מכל הארץ. הוא היה נותן בסתר, לפעמים כשהיו באות אליו משפחות שלא יכלו לשלם הוא לא היה לוקח מהן כסף ורק אני ידעתי מזה כי הוא לא דיבר על זה. הכל נבע מזה שהוא אהב בני אנוש והיה מוכן לתת מעצמו הרבה". 

פרופ' ויסמן מספר על האובדן, "זאת אבדה גדולה בשבילנו, הוא היה בשר מבשרנו, למרות שעבר לבית חולים אחר הוא שמר על קשר והיה מתייעץ איתי על דברים מקצועיים וגם אישיים והייתה בינינו חברות עמוקה. אפילו הגבולות שבין מנהל לעובד היטשטשו בגלל שהייתה בינינו הערכה הדדית מאוד טובה. אנחנו מרגישים חור גדול בלב מלכתו הפתאומי בטרם עת".

ויסמן סיפר על הפגישה האחרונה עם ד"ר פוזננסקי, "ראיתי אותו גם ברגעיו האחרונים כאשר ניסו לבצע בו החייאה בבית החולים ונפרדתי ממנו, אבל רק לפני שבועיים היינו יחד בכנס רופאים בטורינו תמיד היינו מתקבצים כל הישראלים לארוחות ערב משותפות והוא היה כרגיל מלא חיוניות וחריפות".