הרסת וגם ירשת? בית הקברות היהודי בעיירת החוף אוראן שבאלג'יריה חולל ונהרס, והרשויות מקדמות תכנית להקים במקום פרויקט בניה.
עם הריסת בית הקברות באוראן ירד המסך מעל הקהילה היהודית המפוארת שהייתה קיימת במקום לאורך שנים רבות והייתה מורכבת ברובה מיהודים ממדינות אירופה שהיגרו לאלג'יריה. אחרי מלחמת העולם השנייה פרץ המאבק האלג'ירי לעצמאות.
משנת 1954 ואילך הפך העימות בין המוסלמים באלג'יריה לבין המתיישבים האירופיים אלים יותר ויותר (מלחמת אלג'יריה). היהודים שאפו להישאר נייטרליים ככל שניתן, אולם במהרה נהפכו ליעד להתקפות הן מצד האלג'ירים והן מצד הלאומנים הצרפתיים.
הקהילה היהודית, שמנתה כ-30,000 נפש, המשיכה בחייה, אולם בשנת 1956 התנפלו פורעים על רכוש יהודי, ובמהרה החמירו ההתקפות והיו גם אבדות בנפש. המצב הביטחוני הדרדר בהדרגה בשנים הבאות. אחד השיאים היה בסוף שנת 1960, כאשר חולל בית העלמין היהודי של אוראן.
בתחילת שנות ה-60' נרשמה ירידה חדה במספר היהודים בעיר. על פי הסכמי אוויאן של סיום מלחמת אלג'יריה, נחשבו היהודים לאירופיים. אלג'יריה העצמאית אימצה חקיקה שעל פיה הוענקה אזרחות אלג'ירית רק למי שאביו או אבי אביו היה מוסלמי. כמו כן הכריז בית הדין העליון של אלג'יריה כי יהודים אינם מוגנים עוד בחוק.
בשנת 1962 אירע טבח גדול נגד האוכלוסייה האירופית, ובעקבותיו, במשך כמה חודשים, עזבו היהודים בהמוניהם את אוראן. שנה לאחר מכן, כשקיבלה אלג'יריה עצמאות מצרפת, היו בעיר רק 850 יהודים. עד סוף אותו עשור נמשכה עזיבת היהודים.
בשנת 1967 נותרו בעיר פחות מ-400 יהודים. הרוב היגרו לצרפת, והיעד השני היה ישראל.
ברבות הימים בית הכנסת הגדול הוסב למסגד. בתחילת שנות האלפיים נראה כי לא חיים באוראן יהודים כלל.
כאמור, בשבוע האחרון נמסר כי גם השריד היהודי האחרון באוראן, בית הקברות בו קבורים לפחות כ-300 איש חולל בצורה מחפירה.