איתן מיכאל
איתן מיכאלצילום: ריעות לוי

גם אני רוצה
רוצה שיכתבו עלינו באתרי החדשות
שאיתן מיכאל אמר מילים ספורות.


רוצה שכבר נוכל לבשר ברבים
שאיתן מיכאל התעורר משנת הישרים.
רוצה לשמוח כשזה קורה אצל אחרים
ולא לקנא כי אצלנו המצב עוד לא התקדם פלאים.


למה אצלנו זה כל כך איטי ומורט עצבים
ובחדשות אתה שומע על חיילים פצועים שתוך פרק זמן קצר מתעוררים?
ולמה בגלל שבני פצוע מתאונת דרכים ולא מפיגוע או זריקת אבנים,
אנחנו לא מקבלים מעם ישראל ברכות וחיזוקים?
לבד אנו מתמודדים.
באמונה גדולה מתחזקים.
בציפייה לנס גדול שיקרה מקווים.
כנראה שזהו רצונו של בורא העולמים.
שאצלנו יעברו כמה שנים.
שאצלנו נשליך את יהבנו בתפילות ותחנונים.
שאצטרך להתגבר על הקנאה ולשמוח בשמחת המשפחות שיקירם כבר בשלבים מתקדמים.
שאזעק חזק יותר ואבקש די לקשיים.
שאומר תודה על מה שיש לי ולא אקנא באחרים.
שאוהב את הנסיך שלי ואודה גם על הצעדים הקטנים.
שאמשיך להאמין שהנס מתקרב אלינו ולבנתיים אליו אנו מתכוננים.
חשבונות שמיים לנו אינם מובנים.
רק מה שלמטה אנו רואים.
כחיילים המקבלים פקודות מתפקדים.


שאלות שואלים,
אך לא תמיד נענים.
ולמרות זאת את החיים ממשיכים.
לשמוח לא מפסיקים.
להיות חזקים משתדלים.
כי חיים רק עד מאה ועשרים,
ומטרתינו כאן להתקדם ולהגשים חלומות ויעדים.
הקשיים מההתקדמות חלק נכבד נוטלים,
אז נאמץ אותם בחום ונשתמש באותם הכלים
ונגשים עצמנו בעולם פה למטה בשמחה ובדילוג על המכשולים
איתן מיכאל הוא האושר שלי בחיים.
אותו כל כך אוהבים
אליו מתמסרים.
ושיכתבו כבר שהוא יתעורר
מקווים.

------------------------------------

למעוניינים להתייעץ איתי בנושא של כלי האימון ואלה המבקשים כלים נוספים, אשמח שתכתבו לי: [email protected]

ריעות לוי, גרה בגרעין התורני ברמלה. מאמנת אישית, עובדת בתיכון איתן ברמלה. אם לארבעה ילדים. בי' באייר תשע"ג עברה משפחתה תאונת דרכים קשה, בנה הקטן נפגע בראשו, היה בתרדמת וכעת הוא בתהליך של התעוררות.