"הישראלי היפה ביותר, מצדיקי הדור'

יעקב כץ, כצל'ה, ספד לפקודו מנשה בן חיים שהלך לעולמו לאחר 43 שנים בהן נשא את פציעתו הקשה ממלחמת יום הכיפורים. האזינו

עוזי ברוך , כ"א בחשון תשע"ו

מנשה בן חיים ז"ל
מנשה בן חיים ז"ל
צילום: באדיבות המשפחה



טוען....

בישוב בת עין הלך לעולמו לוחם סיירת שקד בעבר, מנשה בן חיים (מזרחי), שנפצע אנושות במהלך מלחמת יום כיפור.

בשיחה עם ערוץ 7 מספר על אישיותו הייחודית חברו הקרוב ומי שהיה מפקדו ביחידה, יעקב כץ, כצל'ה.

"הייתה לי הזכות לקבל את מנשה ליחידה", פותח כצל'ה ומספר. "קראו לו אז מנשה מזרחי אבל לימים הוא שינה את שמו אחרי הפציעה למנשה בן חיים", מספר כצל'ה על בן חיים שנפצע בראשו משני כדורים שפגעו בו במהלך הלחימה.

"למרות הפציעה מנשה היה בריא בראשו, בריא ברוחו ובנפשו. הוא היה מוגבל מבחינת יכולת התנועה והיכולת הקוגנטיבית כי הוא נפגע בחלקים במוח אבל השכל התבונה ויראת השמים והיכולת שלו לרכז את כל הצוות והחבורה הקרובה אליו מהסיירת ומבני עקיבא, בני שבטו, הייתה מופלאה. קרוב ל-43 שנים מנשה הצדיק והגיבור הצליח לרכז סביבו את כל החבורה שהלכה והתרחבה עם ילדים ונכדים במבט בעיניים, בעקשנות ביכולת ההתנחלותית שלו, בשמירת המצוות ובהקפדה על הדברים הנכונים ולא על השטויות. הוא היה גיבור חייל בצורה יוצאת דופן".

כצל'ה מוסיף ומתאר את בן חיים ז"ל כחייל הטוב ביותר שלו, כמי שעל כתפיו הועמס הציוד הכבד ביותר. "הוא היה נצמד אליי. היו לנו מסעות למרחקים ארוכים. היה לנו מסע של 120 קילומטר לאילת והוא לא עזב אותי לשנייה אחת עם מכשיר הקשר ועם המאג עליו. הייתה לו יכולת חיילית יוצאת מגדר הרגיל. הוא גם נפצע כאשר הוא מחזיק את המאג בידו ומסתער על מוצב בודפסט שנכבש על ידי המצרים כשהוא חשוף כולו לאש מקלעים. כך הוא נפגע בראשו. הוא היה איש חייל יוצא דופן בגבורה ובצדיקות שלו".

"זה דבר מופלא מאוד שהוא החזיק מעמד 43 שנים. הוא נישא לפנינה, אישה נפלאה וצדיקה שכל השנים סעדה אותו ואותנו. הם אימצו שתי בנות נהדרות וגידלו אותם. תמיד אמרתי לו שהוא הישראלי היפה ביותר שיש בעולם. אין לנו ישראלי יפה יותר ממך, גם כשהוא היה שוכב במיטה מחובר לצינורות ומכשירי הנשמה ולמערכת הזנה אמרתי לו 'אתה הצדיק שעליו הרב קוק אומר שהוא מחזיק את כל האומה בנפשו ובליבו. כל עוד אתה חזק הקב"ה אומר למלאכיו שכל עם ישראל מתקיים בזכות צדיק שכזה. הוא היה דמות הירואית שהצליח להחזיק את כל החבורה של הסיירת סביבו 43 שנה".

על תפקודו של מנשה ז"ל מאז ימי הפציעה מספר כצל'ה כיצד בתקופה מסוימת יכול היה ללכת בעזרת מקל, הוא הקפיד לשחות בבית הלוחם ועשה את כל המאמצים הגופניים והרוחניים, "הוא למד לדבר מחדש. היה לו קשה לדבר כי הכדור ריסק לו את היכולת לדבר ופגע גם בזיכרון, אבל הוא לימד את עצמו מחדש את כל הדברים שהיו".



טוען....

"היה בינינו קשר עמוק ורציני מאוד, אבל זה לא רק איתי אלא עם כל החבורה", הוא אומר ומונה את שמות חבריו מהסיירת ש"אפפה אותו, החזיקה אותו והייתה ניזונה ממנו. הוא זה שבמבט העיניים שלו, במה שהוא כתב ובמילים המעטות שהיה יכול להגיד, אלה היו מילים מועטות אבל היו שוות בעינינו לשיחות ארוכות. בשנים האחרונות חלה התדרדרות במצבו הגופני והוא כבר לא יכול היה ללכת לשחות, היו לו בעיות נשימה ואכילה והגוף התדרדר אבל הוא מעולם לא התלונן. לא שמעו אותו אומר מילה רעה ואומר שכואב לו".

"דיברנו איתו והוא הנהן בראשו. הוא ידע שהוא חי כי הקב"ה ציווה אותו לחיות והוא יודע שהוא צריך לחיות במצב שבו הוא נמצא, צריך להיות חזק ולהיות גיבור כי עם ישראל חי בזכותו. הוא מהצדיקים של הדור. על העובדה הזו הוא אף פעם לא התווכח איתי", אומר כצל'ה הרואה בשליחותו של בן חיים שליחות של 'ובחרת בחיים' ומתוך כך מהווים חייו ביטוי לקידוש ה' בעולם. ברוח זו כתב כצל'ה על בן חיים שיר אותו גם הלחין.

"הוא היה ביטוי של גבורה מהלכת למרות שהוא לא הלך. הוא היה ביטוי של גבורה חיה למרות שהוא בקושי חי. הוא היה ביטוי של אמונה למרות שהוא לא הרביץ שיעורים באמונה. הוא היה ביטוי של גבורת מלכות ישראל. יחיד בדורו", קובע כצל'ה.

בהמשך הדברים מתייחס כצל'ה לדבקותו של בן חיים ז"ל לתנועת ההתנחלות. "הוא היה בימית, הוא היה בעצמונה. בכל מקום הוא נשאר עד הסוף. הוא נפטר בבת עין. הוא תמיד הלך למקומות הקשים ביותר. הוא חיפש את האתגרים ואת הבתים היה צריך לשנות כדי שיתאימו לכיסא הגלגלים שלו כי הוא התעקש שגם בהיותו מוגבל הוא יגיע למקומות הקשים ביותר. הוא היה ביטוי של אהבת הארץ. הוא היה בריא בהבנה ובתפיסה שלו. צריך לשלוח את המתקרים מנהיגים להיכנס אליו ולשמוע ממנו כמה מילים על יראת שמים, על אהבת הארץ, כמה מילים על אהבת עם ישראל. הוא היה מדבר מעט מילים בתמצות, במילה אחת. הוא מיעט במילים אבל הביטויים שהוא הוציא מפיו היו כמו מאות ואלפי הרצאות. הדברים חדרו ללב ולנשמה וכל החבורה הייתה מסביבו".