רובינשטיין נגד "פוליטיקאים מתוסכלים"

"את תסכוליהם של פוליטיקאים וכותבים כאלה ואחרים, שחלקם בבורות מדהימה וחלקם לא בשגגה, אל יוציאו על בית המשפט", אמר רובינשטיין.

עוזי ברוך , כ"א בחשון תשע"ו

השופט אליקים רובינשטיין
השופט אליקים רובינשטיין
צילום: ערוץ 7

בטקס של מכללת כנרת שנערך השבוע בבית גבריאל, אותו המקום שבו נערך בנובמבר 1994 טקס אשרור הסכם השלום בין ישראל לירדן במעמד יצחק רבין ז"ל והמלך חוסיין עליהם השלום, נאם המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין.

בדבריו התייחס לביקורת החריפה הנשמעת בתקופה האחרונה נגד בית המשפט העליון בנושא הריסות בתי מחבלים:

"אני משפטן, רבין לא היה קרוב נפשית לעולם המשפט, למרות שבתו משפטנית טובה, והיו לו לא אחת ויכוחים עם המשפטנים, הוא דגל במבחן התוצאה, בשורה התחתונה. המשפטנים כידוע רואים חשיבות רבה בדרך שבה מושגת תוצאה, ולא אחת קצרה רוחם של מדינאים בדברים שנמשכים כך או אחרת. אבל לרבין היו את היושר הבסיסי וההבנה שחברה מתוקנת מחויבת לשלטון המשפט ולציות לבית המשפט, ואלה גרמו לכך שלעולם הוא קיבל עליו פסיקה וגם ציית לכל חוות דעת משפטית מחייבת.

"תרשו לי לחרוג במלים אחדות ממסגרת האירוע. אני קורא ושומע עלילות דברים, פשוטן כמשמען, על בית המשפט העליון, שיש לי הזכות והכבוד לכהן בו. כמובן ביקורת היא לגיטימית, גם על בית המשפט – ואנו גם לומדים ממנה; אך אין כל שחר, או בן בנו של שחר, לעלילות על עיכובים בדיונים על הריסות בתי מחבלים וכל מיני טענות מסוג זה. צריך רק לבדוק את העובדות, והן פרושות לפני כל אחד בחינם באתר בית המשפט. כמי שישב בכל העתירות שנדונו בשנה האחרונה אומר לכם באופן מוסמך, אילו לא פעל חברי השופט ועיכב צו הריסה בטרם תגובת המדינה ודיון, היינו כסדום ועמורה – תחילה הורסים ואחר כך מבררים", אמר.

"את תסכוליהם של פוליטיקאים וכותבים כאלה ואחרים, שחלקם בבורות מדהימה וחלקם לא בשגגה, אל יוציאו על בית המשפט. בית המשפט הוא חלק מן העם והמדינה, הוא לא מן האו"מ. אבל הוא לוחם לצביון המדינה כמדינת חוק, זכויות אדם וחובות אדם. כדי לדעת זאת, כל מה שנחוץ הוא ההיפך מעלמא דשקרא, עולם השקר – פשוט הגינות בסיסית, אחרי לימוד העובדות באשר לעבודתנו. ירושלים חרבה בשל שנאת חינם, הרב קוק דיבר על אהבת חינם, יצחק רבין נרצח בשל שנאת חינם. היא ממשיכה בכל עוז לרקד בתוכנו, די. גם בהקשר זה אבל ככל שתלוי בנו, אין לכל אלה השפעה על עבודתנו; הדין מנחה אותנו, רק הוא."

בהתייחס למורשת רבין, אמר רובינשטיין, "במורשת רבין חלקים קונצנזואליים ששווים לכל נפש – למשל שירות לעם ולמדינה, ואת זה אני אומר לאנשים צעירים בעידן אינדיבידואלי. רבין היה בשירות הציבורי למעלה מיובל, כלוחם, מפקד מדינאי. מורשתו היא גם חתירה לשלום, בלי להותיר אבן לא הפוכה, עם מחויבות לביטחון, גם אם הוויכוח על תפיסות השלום והביטחון ודרכי המו"מ הוא לגיטימי ונמשך וההיסטוריה תחרוץ את משפטה.

הציווי שנובע מהרצח, לא רק של 'לא תרצח' אלא גם 'לא תסית' והמילים שהופכות אלימות, בימים אלה הן באות לא רק מתוכנו אלא גם מסיתים נגדנו, גם שכנינו שאיתם חיפש רבין דרך לשלום, צריך גם לזכור את זה. אבל שנאת החינם הפנימית היא שמחייבת מאמץ, מבית הספר ובכל רמות החיים, בתקשורת, בחינוך הגבוה, בכל מקום - סובלנות, סובלנות וסובלנות. זה מה שמייצג את מה שאנחנו צריכים ללמוד מהיום הנורא ההוא. יהי זכרו של יצחק רבין ברוך, כמי שתרם הרבה מאד למדינת ישראל".