אור לגויים

הופעה מול נוצרים אמריקאים אוהבי ישראל הזכירה למתי שריקי את הבית, את ירושלים. וגם, ביצוע אינטימי לשיר 'שבת'. מיוחד למגזין ערוץ 7

מתי שריקי , כ"ב בתשרי תשע"ו | עודכן: 17:09

מתי שריקי
מתי שריקי
צילום: אברהם יצחק מאיר

"אהלן מתי" - על הקו חבר מוזיקאי, "אתה פנוי להופעה מול קבוצה של אמריקאים?".

לא ממש ירדנו לפרטים, איזה אמריקאים ומה ההקשר אבל בדקתי ביומן והחזרתי לו תשובה חיובית. תמיד נשמע לי מסקרן לפגוש, להכיר, בטח שלנגן ולשיר.


המשמעות של 'ציון' כמקור אור, לא רק לנו אלא לכל הגויים ועל המשותף שביננו. בסופו של דבר כולנו מחפשים את האור ולכולנו יש קיר שמסתיר אותו
כשהגעתי למקום התמונה החלה להתבהר: מדובר בקבוצה של אמריקאים-נוצרים ממדינת אוקלהומה, שהקימה קבוצת אחווה לתמיכה וחברות עִם עַם ישראל, במיוחד אלה שמעבר לקו הירוק. האירוע שבו הופעתי היה כנס סיכום לשבוע שלם של בילוי בישראל, דווקא בתקופה המתוחה הזאת, הופעה שלימה בעברית לקהל דובר אנגלית. היה לי מעניין ולא רגיל.

בין שיר לשיר, כאשר עלו ודיברו הנואמים, מצאתי את עצמי חושב מחדש על המילים של השיר שלי, 'אור חדש':

"אור חדש על ציון תאיר,

זה השביל שמזכיר,

שהאור מעבר לקיר,

אור חדש,

מסנוור ולא מוכר,

מבשר את המחר".

המשמעות של 'ציון' כמקור אור, לא רק לנו אלא לכל הגויים ועל המשותף שביננו. בסופו של דבר כולנו מחפשים את האור ולכולנו יש קיר שמסתיר אותו. יותר מכך, שנינו מחפשים את אותו האור, את אותה גאולה.

מנחה האירוע דאג להקדים לפני כל שיר ולהסביר את משמעותו. כך מצאתי את עצמי שר את 'מלך מלכי המלכים' של אייל גולן בכוונה רבה. ידעתי שהם לא מבינים כל מילה שאני שר אבל הרגשתי שהם מבינים את הכוונה, מעין הצהרת 'כוונות-ללא מילים'. אולי כמו סיפור ההכרות של אליעזר עם רבקה, כלתו לעתיד של יצחק, מה שהסתכם בעיקר במעשים - רבקה פועלת ועושה, הרבה מעבר ליכולתה. אליעזר צופה ומרגיש את כוונת האל בדברים, את כוונתה של רבקה.


בקיץ האחרון חוויתי חוויה נוספת שכזאת, כשעמדתי מול עשרות אלפי אנשים ב'סנטראל פארק' בניו יורק, כולם אוהבים את ישראל, אבל אני בטוח שחלק מהם בכלל לא יהודים, בטח שרובם לא מדברים עברית
גם אני הרגשתי אדם ללא מילים, רק של צלילים ומעשים. שם, כמו בחיים, הרגשתי איך לפעמים יש דברים חזקים יותר מהמילים, איך לפעמים הצלילים חודרים עמוק יותר מצרור מילים. איך ש"הכוונה נותנת אמונה" כמו ב'שירו של שפשף' של מאיר בנאי.

בקיץ האחרון חוויתי חוויה נוספת שכזאת, כשעמדתי מול עשרות אלפי אנשים ב'סנטראל פארק' בניו יורק, כולם אוהבים את ישראל, אבל אני בטוח שחלק מהם בכלל לא יהודים, בטח שרובם לא מדברים עברית. זה היה קונצרט גדול למען ישראל, לאחר צעדה מרשימה ברחובות מנהטן. שרתי את 'אור חדש', שיר שכתבתי מתוך אהבה גדולה לירושלים ומתוך תקווה גדולה לראות תמיד את האור שמעבר לקיר, מאחורי הוקרנו נופים מארץ ישראל.

ואני? ריחפתי. גופי עמד שם על הבמה ורוחי בעיר האהובה עליי בעולם, ירושלים. הנה, אשתף אתכם בקצת ממה שהיה שם: 

ועכשיו, כשחזרנו הביתה, אני רוצה להקדיש לכם שיר של בית, ואין כמו יום השבת כדי להעריך את הבית. אז הנה שניהם יחד בשיר 'שבת' מתוך אלבום הבכורה שלי, בביצוע ביתי במיוחד בשבילכם:

שבת שלום!

מתי.

---

מתוך מגזין ערוץ 7