משהו בעיבוד, בפעימות המרעננות ובסולו הגיטרה שלו, נתנו ל'אי-אשכנזי' שבי, אי של עונג
משהו בעיבוד, בפעימות המרעננות ובסולו הגיטרה שלו, נתנו ל'אי-אשכנזי' שבי, אי של עונגצילום: Thinkstock

אברכה | אלבום | ישראל ורדיגר

להיות בן של מלך זה מחייב, תשאלו את שולי רנד. להיות בן למשפחת מלוכה זה הרבה יותר מסתם 'חיוב', תשאלו את משפחת ורדיגר.

אם מפאת כבוד המשפחה ואם מפאת רצון ליצור, גם ישראל ורדיגר פצח בשנים האחרונות בקריירה מוזיקלית, אלא שבניגוד לקודמיו המפורסמים - מרדכי ויידל, החליט ישראל להישאר נאמן יותר לכיוון החסידי, להברה האשכנזית ולערוגה היידישית.

כשאמני המוזיקה החסידית מתקדמים למודרנה ומתאימים את עצמם אל אזני הדור, טוב לדעת שנשארו כמה שמתעקשים להתאים את האזניים אליהם
באלבום החדש, 'אברכה', לא תמצאו סצנות רוק או ניחוחות קלאסיים, ג'אזיים ואחרים. גם לא תמצאו מילים מחוץ לספרי המקורות או לחנים מקוריים של ישראל. מה כן יש? לחנים של גדולי מלחיני הפופ החסידי בני דורנו, מקהלות ילדים, חצוצרות, יידישקייט. אין הפתעות.

אבל ורדיגר גם לא מחפש כאלה, הוא בכלל לא יורה לשם. הוא לא יוצא מהנתיב המסורתי. ודווקא כשאמני המוזיקה החסידית מתקדמים למודרנה ומתאימים את עצמם אל אזני הדור, טוב לדעת שנשארו כמה שמתעקשים להתאים את האזניים אליהם.

אישית, כספרדי טוב, אני מעדיף את הראשונים, אלו שעוזרים לי להתאקלם עם הצלילים ביתר קלות. אבל לחבריי, אלו ששירי הערש שהרדימו אותם היו של מקהלות חזנות, הייתי מוסיף את ורדיגר החדש לעגלת הקניות התרבותית של החודש. רק אל תירדמו לי.

שיר שכן תפס לי את האוזן, חרף דלותו המילולית, הוא "תמיד מספרים כבוד אל וקדושתו" (זה כל השיר). משהו בעיבוד, בפעימות המרעננות ובסולו הגיטרה שלו, נתנו ל'אי-אשכנזי' שבי, אי של עונג.

ועוד אנקדוטה – כמעט העתקה מדויקת של פתיח מסרטי 'וולט דיסני' בשיר הסוגר 'ובנחה'. לא נורא, מסופקני אם מישהו בשטעטלים ישים לכך לב.

קטנות

הבטחתם להיט

הלילה חגיגה | חדשיר | אלירן דרעי

יכולות קוליות גבוהות שוכנות אצל אלירן דרעי בגרון. גם המעבדים והנגנים איתם הוא עובד מספקים את הסחורה הטובה ביותר. לכאורה מדובר בבחור עם כישרון ומזל שעלה על המסלול הבטוח, אבל משהו בכל זאת מפריע לו בדרך.

ה'גיספנומטור' הוא אתר סאטירי, מחולל שירים ים-תיכוניים, רק רעננו את הדף וקבלו להיט. איך זה עובד? פשוט מאוד - יוצרי הדף לקחו כמה שירים שחיבר התמלילן יוסי גיספן ופירקו אותם לשורות ולמילים. בכל ריענון מבלבל הדף את סדר המילים ויוצר שיר חדש.

הקטע הוא שהמחולל עובד והשירים שמוציא נראים תמיד הגיוניים.

וכעת, הפתעה:

"יש, קהל פה המון, בלב יש מקום, לכל אחד. כל אחד עכשיו ישיר פה איתי, זה לא אמתי". הפזמון הזה, שימו לב, לא חולל בעזרת ה'גיספנומטור'. למעשה, שני אנשים (!) נדרשו כדי לכתוב אותו, עדי קריספין ומיכאל קריספין. ושאר מילות השיר שהובטח בקומוניקט היחצנ"י כי הוא מסתמן כלהיט הרחבות הבא, לא מתרוממות מעל פני הליריות הגיספנית.

אני מאמין שיום יבוא ואלירן שלנו יהפוך לתוצאה הראשונה במילוי החיפוש האוטומטי ביוטיוב. עד אז, כדאי להיעזר במילים עם ערך, משפטים נכונים תחבירית ולחנים מושכים יותר
יש מה לשפר גם בלחן ובהצגת המוזיקה אל ההמון אבל ממש לא הכל שחור. שלושה דברים חשובים קיימים אצל אלירן דרעי ויכולים להצמיח אותו, עם התנהלות נכונה, למעלה.

קודם כל יש לו ווקאליות מצוינת. מהאזנה בעיקר לשיריו האחרים מצאתי את הפוטנציאל, את הסלסולים המצוינים והדיוק הנפלא.

דבר שני הוא העיבוד. עיבוד מצוין לנגינה נהדרת. נוסחת הקצב, הגיטרות והמיקסים תמיד עובדת בסיטואציות כאלו.

ודבר שלישי ולא פחות נצרך הוא האנדרנלין, האנרגיות המטורפות והריצה קדימה, הכמיהה להיות הדבר החם הבא.

אני מאמין שיום יבוא ואלירן שלנו יהפוך לתוצאה הראשונה במילוי החיפוש האוטומטי ביוטיוב. עד אז, כדאי להיעזר במילים עם ערך, משפטים נכונים תחבירית ולחנים מושכים יותר. וכמובן, להמשיך בעשייה.

זה ישתלם.

מעלה באוב

לסיום,

היינו פותחים את ספר התהילים בין סדר הערב לכיבוי האורות, לוקחים את שלושת האקורדים שלמדנו מהספר של אבי ברק וממלאים עוד ועוד קלטות במוזיקה שאיך נאמר, בטהובן לא היה חולם עליה בלילות, אבל הנשמה שלנו כן
פעם פעם, לפני הרבה הרבה שנים, כשעוד היינו מקליטים שירים בקסטות והופכים את הקלטת כשנגמרות שלושים דקות צד א', כשהיינו מחכים עשר שניות מאז הלחיצה על הרקורד ועד שהסליל השקוף יהפוך שחור. היינו פותחים את ספר התהילים בין סדר הערב לכיבוי האורות, לוקחים את שלושת האקורדים שלמדנו מהספר של אבי ברק וממלאים עוד ועוד קלטות במוזיקה שאיך נאמר, בטהובן לא היה חולם עליה בלילות, אבל הנשמה שלנו כן.

לא רצינו יותר מזה.

לא היה צריך יותר מזה.

וככה זה היה נשמע:

---

מתוך מגזין ערוץ 7