יותר מובטלים בפריפריה

ראש אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של בנק לאומי, בסקירה כלכלית לשוק התעסוקה הישראלי, ולפערים בין המרכז לפריפריה.

רפאל לוי , כ"ג בחשון תשע"ו

לשכת התעסוקה בירושלים
לשכת התעסוקה בירושלים
פלאש90

ד"ר גיל בפמן, ראש אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של בנק לאומי, מצביע בסקירה הכלכלית השבועית על עלייה בשיעור האבטלה.

שיעור האבטלה במשק עלה מעט ברבעון השלישי של השנה, ועמד על 5.2% לעומת 5.1% ברבעון הקודם (נתון מנוכה עונתיות).

גם בגילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), חלה עלייה מתונה בשיעור האבטלה ל-4.5% לעומת 4.3% ברבעון הקודם.

עם זאת, שיעור האבטלה נמצא עדיין בסביבה נמוכה בראיה היסטורית, ובמבט קדימה, על-פי אומדני הלמ"ס, שיעור האבטלה במשק ירד השנה ל-5.4%, בממוצע, לעומת 5.9%, בממוצע, ב-2014.

במקביל לעלייה בשיעור האבטלה ברביע השלישי, נמשכה העלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, אשר חזר לרמתו מסוף 2013.

כך, ברבעון השלישי של השנה עמד שיעור ההשתתפות על 64.2% לעומת 64.1% ברבעון הקודם. אולם, העלייה בשיעור ההשתתפות לוותה בגידול של כ-19 אלף מועסקים בלבד, אשר מהווה פחות ממחצית מספר המועסקים שנקלטו ברבעון הקודם (כ-40 אלף).

נתון זה, משקף קצב גידול נמוך של כ-2% במספר המועסקים (במונחים שנתיים) – פחות מהממוצע ארוך הטווח. זאת ועוד, ברביע השלישי נקלטו כעשרת אלפים מועסקים בלבד בגילאי העבודה העיקריים, לעומת כ-30 אלף ברבעון הקודם, ובנוסף, מרבית המועסקים נקלטו במשרות חלקיות.

לאור אינדיקציות אלו ואחרות, אשר ייתכן ומצביעות על חולשת "איכות התעסוקה" (היקף המשרה, סוגי המקצועות, רמות השכר ומאפייני משרה נוספים), ההשפעה של הגידול במועסקים על הביקושים המקומיים ברבעונים הבאים עשויה להיות מתונה.

פערים בין המרכז לשאר הארץ

שיעור האבטלה נותר, כאמור, בסביבה נמוכה בראייה היסטורית ברבעון השלישי של השנה, אך השינוי בשיעור האבטלה לפי מחוזות לא היה אחיד.

בחינת נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לפי מחוזות מגורים, מעלה כי קיים פער של יותר מ-4 נקודות אחוז בשיעור האבטלה בקרב חמשת המחוזות המרכזיים בישראל.

במחוזות תל אביב והמרכז שיעור האבטלה (ברבעון השלישי של השנה) היה נמוך בפער ניכר מיתר האזורים, והם בעיקר אלה שתומכים בשיעור האבטלה הנמוך במשק כולו. שיעור האבטלה במחוז תל אביב נותר יציב ברמת שפל של 3.5%, בעוד במחוז המרכז חלה ירידה של 0.3 נקודת אחוז לרמה נמוכה של 4.1%.

כמו כן, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במרכז הארץ גבוה מאשר ביתר המחוזות ועומד על כ-70%. לאור זאת, ניתן לומר כי שוק העבודה במרכז הארץ (המהווה כ-48% מסך כוח העבודה במשק) נותר קרוב מאוד למצב של תעסוקה מלאה.

ביתר המחוזות שיעור האבטלה גבוה יחסית, ונע בין 5.8%-7.8% בהובלת מחוז חיפה (המהווה כ-12% מסך כוח העבודה), בו חלה ירידה של 0.4 נקודות אחוז בשיעור האבטלה ברבעון השלישי.

מנגד, במחוזות הצפון והדרום (המהווים כ-30% מסך כוח העבודה) שב שיעור האבטלה לעלות, בניגוד למגמה ברבעונים האחרונים, בעוד מצבו של שוק העבודה במחוז ירושלים בלט לשלילה בהשוואה ליתר המחוזות.

במחוז ירושלים (המהווה כ-10% מסך כוח העבודה) נרשמה ברבעון השלישי עלייה חדה של כ-2.1 נקודות אחוז בשיעור האבטלה, שבאה לאחר ארבעה רבעונים רצופים של ירידות, ובנוסף, מחוז זה מתאפיין בשיעור השתתפות נמוך מאוד בכוח העבודה (כ-53%).

נדגיש כי במידה ותימשך ההרעה במצב הביטחוני בארץ, עלולים נתוני התעסוקה במשק להצביע על חולשה בחודשים הקרובים, ובפרט באזורים הסובלים מתקריות ביטחוניות רבות בהשוואה ליתר המחוזות.

נתונים אלה מלמדים כי ישנם בישראל עדיין אזורים בהם שיעורי התעסוקה נמוכים – דבר המהווה חסם לעליית הצמיחה הפוטנציאלית של המשק.

על כן, וכחלק ממערך רחב יותר של צעדים שיביא לשיפור פוטנציאל הצמיחה של ישראל, יש לנקוט בצעדים כגון: הסרת חסמים להשתלבות בשוק העבודה ושיפור הנגישות של מרכזי התעסוקה ליישובי הפריפריה, במטרה לתמוך בצמיחה בת-קיימא של המשק, תוך העלאת פריון העבודה, צמצום תחולת העוני ורמת אי-השוויון.