"גז זה לא עגבניות, יצוא יהיה בכייה לדורות"

הרוחות סערו בדיון השני בוועדת הכלכלה על מתווה הגז. חברי הכנסת זנדברג, השכל וזוהר הוצאו מאולם הוועדה.

חזקי ברוך , י"ג בכסלו תשע"ו

איתן כבל
איתן כבל
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) קיימה היום (רביעי) את ישיבתה שנייה במסגרת הליך ההתייעצות בהתאם לסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים בעניין משק הגז הטבעי.

ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) התייחסה בפתח הדיון לדברים שאמר שלשום שר האנרגיה יובל שטייניץ, על כך שהדיונים בוועדה הם קריאת תגר על החלטות דמוקרטיות. בתגובה לכך אמרה יחימוביץ: "יש לנו לא רק זכות אלא חובה חוקית לקיים את הדיון ולא רק שהוא לגיטימי והכרחי אלא שזו חובתנו לקיים אותו. יכול להיות ששטייניץ צריך לקבל תזכורת ברורה לכך".

,היא הוסיפה כי היא "תמהה על  התנהלות הממשלה בעניין, כי אם הדיון לא ימוצה עמדתם תהיה הרבה יותר חלשה שהעניין יגיע לערכאות משפטיות".

יו"ר הוועדה כבל אמר כי ההבהרות הללו כבר ניתנו וכי הוא מקווה שהטענות האלה כבר מאחורינו. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) טען כי מהלך כל כך דרמטי, שיש לו משמעות של מיליארדי שקלים, ראוי היה שיגיע לכנסת בחקיקה ראשית ולא בצורה שהגיע.

ח"כ יואב קיש (הליכוד) הזכיר כי העמדה הזו כבר נשמעה "אלף פעמים" והדיון נועד לשמוע את עמדת הציבור. ח"כ חנין טען לעברו "ההתנהלות שלכם מבישה" וח"כ כבל קטע את השניים וביקש לשמוע את עמדת הציבור.

מתאמת פעולות הגז בחברת מורגאנטי, ג'ינה כהן, סיפרה כי באירופה יש 28 מדינות והן קונות 450 BCM, כש-60% מתוך זה נרכש משתי חברות. לדבריה, גז הוא בדרך כלל משאב שמסופק על ידי מונופול. היא הוסיפה כי במתווה נעשה איזון בין המונופול ללקוחות, במסגרתו הלקוחות בישראל יוכלו לקבל את הגז במחיר היצוא אם המחיר העולמי יהיה זול יותר.

כהן הוסיפה כי פיקוח על המחיר לא יעבוד, ומה שיקרה זה שהמחיר יהיה נמוך מדי או שהוא יהיה גבוה מדי. מנכ"ל ''אדם, טבע ודין'', עמית ברכה, טען נגד פסקת היציבות הרגולטורית ואמר כי היא עוסקת בניסיון למנוע הפרדת רשויות. "הפסקה הזו, בים של כאוס תרתי משמע, לא תאפשר חקיקה שתגן על הסביבה ובריאות הציבור. עד היום אין חקיקה שנוגעת למים הכלכליים של ישראל ובמקרה של אסון הדבר יהיה כמו בעברונה – שהציבור הוא שישלם מכיסו על הנזק", אמר.

הוא האשים כי "ההליך כולו נגוע בפגיעה אנושה בכללים בסיסיים דמוקרטיים וזה לא יעמוד במבחן בג"ץ".

נציג התנועה הליברלית החדשה, יבגני קרייסמן, ביקש להתנצל על התנהגות הנציג התנועה שהופיע בדיון הקודם ואף הוצא מהאולם. הוא הוסיף כי צריך לעודד את היזמים לפתח את התעשייה מאחר והמדינה לא תדע לעשות זאת. "אם לא נעביר את המתווה המשק יפגע קשות, משקיעים יברחו ונישאר להתווכח עם עצמנו", אמר.

נציג הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, הכלכלן נחום גוטנטג, אמר מנגד כי במטה הגז אין שמאל ואין ימין, ואף ציין כי הפורום לא ממומן על ידי הקרן החדשה. ח"כ יחימוביץ העירה כי מה שהוא אומר בעצם זה שהוא איש ימין שמתנגד למתווה. גוטנטג הוסיף כי ההתחייבות הרגולטורית היא חריגה, אנטי דמוקרטית ותמנע מהשלטון לפעול למען אזרחי ישראל.

הוא קרא שלא להפעיל את סעיף 52 ולא לתת פטור מהסדר כובל, וכינה זאת "עקיפת סדרי שלטון תקינים".

נציגת המכון הישראלי לתכנון כלכלי, אריאלה ברגר, אמרה כי לאחר מציאת תגלית זוהר במצרים ההשפעה של היצוא הישראלי תפחת. ח"כ שרן השכל (הליכוד) הזכירה כי ממש עכשיו נחתם חוזה ליצוא גז למצרים. ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) הוסיף כי מדובר בחוזה משמעותי מאוד וביקש את התייחסות ברגר לכך.

ברגר השיבה כי ברגע שמצרים גילתה גז אז התלות שלה ביבוא פוחתת וכך גם ההשפעה שלו. ח"כ זוהר התעקש לשאול האם החוזה עוזר ליחסים עם מצרים או לא, ויו"ר הוועדה כבל ביקש ממנו לאפשר להמשיך את הדיון ולנוכח הערותיו אף הוציא אותו מהאולם. ח"כ זוהר אמר לפני שיצא כי יודיע ליו"ר הכנסת שח"כ כבל חורג מהגבולות הדמוקרטיים ולא מכבד את הדיון.

יפה פרידמן מהעמותה לכלכלה בת קיימה אמרה כי אם מדברים על ביטחון צריך לדאוג קודם כל לביטחון אנרגטי. לדבריה, כדי לענות על צרכי המשק ישראל צריכה את כל הגז שנמצא בתמר ולווייתן ואסור לה לייצא.

ח"כ קיש העיר כי "בלי יצוא לא יהיה גז, לא יהיו הכנסות ממסים ולא יהיה כלום". פרידמן קיבלה חיזוק מהגיאולוג יוסי לנגוצקי, שתמך בעמדתה ואמר כי לא יהיה יצוא אבל יהיה גז למשק ל-50 שנה. ח"כ השכל התפרצה לדברים ואמרה כי היא לא מבינה את התנגדות הארגונים הסביבתיים למתווה.

"האנרגיה של הגז לא הכי נקייה ואני לא מבינה למה הם לא פועלים לפתח אנרגיות מתחדשות ולא משקיעים שם את הכסף והמאמץ", אמרה. בעקבות זאת התפתח עימות קולני בינה לבין ח"כ תמר זנדברג (מרצ) וחברי כנסת נוספים.

ח"כ זנדברג אמרה כי השכל לא צריכה לבוא בטענות לארגונים הסביבתיים, ששנים מנסים לקדם מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת, אלא לממשלה ולראש הממשלה שהוא מהמפלגה שלה. כבל קטע את הוויכוח ביניהן והוציא את שתיהן מהאולם. "לא באנו לפתור את כל הבעיות של מדינת ישראל ולא באנו לדיון באנרגיות מתחדשות", אמר.

הגיאולוג יוסי לנגוצקי התייחס לעניין הפוליטי ואמר כי הוא "לא שמאלני ולא ימני אלא בסך הכל גיאולוג עם 50 שנות ניסיון, אני סבא של תמר וצר לי שאני צריך לחזור על זה שאני אבי תגליות הגז בים העמוק".

לטענתו, דלק, אבנר ומאוחר יותר גם נובל "קיבלו את תמר מבושל מכל היבט ובחינם – ואם זה לא מגש הכסף אני לא יודע מה זה מגש הכסף".

הוא הזהיר כי אם לא יתגלו תגליות נוספות כמו תמר ולוויתן בים ואם המתווה יאושר, בעוד 20 שנה לא יהיה גז לישראל. "הכסף מעוור את עיני כולם פה. לאן נעלמו שומרי הסף שאחראים לראות לרוחק ולרוחב? המדינה צריכה לקחת אחריות ולהבטיח לאזרחיה ביטחון אנרגטי ל-50 שנה ולווייתן צריך להיות מאגר החירום הלאומי.

"אסור לייצא מתמר אפילו לא קוב אחד", אמר, ''הייצוא יהיה בכייה לדורות, גז זה אירוע חד פעמי ולא עגבניות שאפשר לשתול שוב. צריך גם לכפות על חברות הגז להניח צינור שני בקו ישר לעכו. אני מודע לכך שאני עומד יחיד מול כוחות אדירים, אך אמשיך להגיד את דעתי שהמדינה מוכרת את עתידה בנזיד עדשים".

ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אמר כי העולם מתפתח וכי בתקופה כל כך ארוכה ייתכן שימצאו תחליפים לנפט ולגז הטבעי, ואם לא נשתמש בו כיום נפסיד. הוא ביקש מלנגוצקי להתייחס לכך, ואמר שצריך לבחון גם התפתחויות כאלה כשמסתכלים 50 שנה קדימה.

לנגוצקי השיב כי הוא "כבר ראה הכל, מחירים עלו וירדו והיו טענות שהנפט בעולם עומד להיגמר אבל הכל קשקוש בלבוש – אין שום סיכוי שב-10-20 השנים הקרובות יחליפו את הנפט".

ח''כ איתן כבל סיכם ואמר כי הדיון עם הארגונים האזרחיים יימשך גם ביום ראשון. הוא הוסיף כי ביום ראשון אחר הצהריים יגיעו לוועדה נציגי הממשלה שיציגו את המתווה.