בריונות פיזית, נפשית, מילולית ובלתי מילולית, כשהילד הבטוח בעצמו מתעלל בילד החלש, היא תופעה נפוצה. קשה לטפל בתופעה זו, כי לרוב הילדים שנתונים להתעללות שותקים ומפוחדים. הפתרונות שמוצעים בדרך כלל, כגון זיהוי של הפוגעים, הענשתם, מינוי דמות סמכותית בבית הספר וכדומה, ככל הנראה אינם מטפלים בשורש התופעה.
מהי סיבת התופעה? כשמדובר בבריונות, לרוב מדובר בילד או ילדה שלמדו להשתלט על חבריהם כדי לתת ערך לעצמם. בדור הזה הילדים זקוקים שנעזור להם להתחבר לעצמם. הגבולות, אם כן, צריכים להרים אותם אל שורשם ולא להיות כעונש בלבד.
למשל, הילד גולש באינטרנט במשך חמש שעות ביום בממוצע. כלומר, הוא מכור כולו למסך שמסתיר ממנו את היכולת להתחבר לעצמו. ההורים שלו לרוב עובדים או לא פנויים אליו. העולם היצירתי חנוק והיצר חוגג.
בכלל, בריונות מופיעה דווקא בבתי הספר, וזה אומר שדבר עמוק ומרכזי צריך להשתנות שם, במקום הלימודים. אין זאת אלא שהמהפכה שהחלה בתחום החינוך להפוך את הלמידה למשמעותית היא רק התחלה של דבר ענקי שעומד להתחולל.
בית הספר והחינוך בכלל אמור לעסוק בלהפוך את הילד לטוב וישר ולחבר אותו לארץ ישראל, כך טען הבעל שם טוב. כלומר, החינוך אמור לעזור לילד לאהוב את עצמו, לדבר על רגשותיו, לתקשר עם זולתו, לתת לזולת, להכיל את חברו ועוד.
אם נחנך את הילדים בכלים החדשים מעולם הטיפול כמו דרמה, עבודת גוף-נפש, התמקדות, דמיון מודרך, ואומנות הקשב, ייתכן שאלו יוכלו לסייע גם בתחומים נוספים. כמו למשל, להוריד את השימוש בריטלין ולשפר את יכולת הביטוי והתקשורת של ילדינו. כך גם הם יכולים להשפיע על תופעת הבריונות, שכן הילד האלים הוא אילם. עם ילד כזה צריך לעסוק בתמלול רגשות.
המורה צריך לעבור מהפך, שכן לא מדובר בתוכן שנלמד בכיתה אלא בשינוי תפיסה של האדם עם עצמו. אם המורה נמצא שם, מיישם כלים אלו, קשוב ומחובר לעצמו - הדבר ישתקף גם בחדר הלימוד. כל הכיתה תהיה שם איתו. רק אז בית הספר יהפוך למקום של רפואה מונעת. פחות השתלטות, פחות בריונות, פחות אלימות מילולית או רגשית. הדרך עוד ארוכה, אך כאן הדרך הארוכה היא הקצרה ביותר.
פורסם בפנימה