נמשכים הלחצים לעליות מחירים בשוק הדיור

סקירה שבועית של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של בנק לאומי. מבט על מחירי הדירות, הגירעון בתקציב והירידה בכמות התיירים בישראל.

ערוץ 7 , כ"ט בחשון תשע"ו

שיא כל הזמנים בתיירים
שיא כל הזמנים בתיירים
קובי פינקלר

הסקירה הכלכלית השבועית, "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של בנק לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן, הפעם מבט על מחירי הדירות, הגירעון בתקציב והירידה בכמות התיירים הנכנסת לישראל.

בחודש ספטמבר השנה נמכרו 2,846 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בהיקף מכירות מעט נמוך מהנתון של החודש הקודם. זאת, ככל הנראה, על רקע הקדמת רכישות מצד ציבור המשקיעים, בטרם העלאת שיעורי המס החלים עליהם. עם זאת, הנתונים מעידים עדיין כי הביקוש לדירות מצוי ברמת שיא.

נתוני ספטמבר מלמדים כי קצב המכירות השנתי משקף היקף גבוה של למעלה מ-34 אלף דירות חדשות בשנה. נתון זה מהווה עלייה חדה של כ-40% בהשוואה לספטמבר אשתקד, החודש בו החלה מגמת העלייה הנוכחית במכירות. זאת, עקב התפרצותו של הביקוש "הכבוש", על רקע הקפאת היישום של הרפורמות הממשלתיות השונות (למשל מע"מ אפס) בשל פירוק הממשלה.

מתחילת השנה (ינואר-ספטמבר) חלה עלייה חדה במכירת הדירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-66%). התגברות הביקושים לרכישת דירות, בפרט דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע, מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביוזמה פרטית מספיק בקצב המכירות הנוכחי, אשר עומד כיום על 7.1 חודשים בלבד! מדובר באחד הנתונים הנמוכים אי-פעם, המצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף המשך של לחצים לעליית מחירי הדיור.

עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר (9.3), שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבניה ביוזמה ציבורית. במבט קדימה, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד ליישומה המלא של המדיניות הממשלתית המקיפה בנושא היצע הדירות.

על אף הגירעון באוקטובר, נמשך השיפור בנתוני התקציב מתחילת השנה; ייתכן קושי לעמוד ביעד הגירעון בשנת 2016

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש אוקטובר בגירעון של כ-3.5 מיליארד ₪. מדובר בגירעון גבוה מזה של חודש אוקטובר אשתקד, אשר עמד על כ-2.2 מיליארד ₪.

בסך הכול, מתחילת השנה (ינואר-אוקטובר) הסתכמה פעילות הממשלה, אשר פעלה, כתוצאה מהקדמת הבחירות, בכפוף למגבלת ההוצאה החודשית (1/12 מתוך תקציב 2014) וצפויה להמשיך ולפעול במסגרת זו עד לאישורו הסופי של התקציב, בגירעון של כ-7.4 מיליארד ₪. נתון זה משקף גירעון נמוך בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים האחרונות.

השיפור מתחילת השנה, נבע בעיקר מצד הכנסות המדינה ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 7.9% (בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. על-פי משרד האוצר, גידול זה מוסבר בחלקו בהמשך העלייה בהכנסות ממיסוי מקרקעין, אשר תלויות בהמשך הפעילות הערה, יוצאת הדופן, בשוק הנדל"ן.

על כן, תיתכן פגיעה מסוימת בהכנסות הממשלה במידה והיקפי השיא של הפעילות בשוק הנדל"ן לא ימשכו ברמות הנוכחיות לאורך זמן ו/או תחל מגמה של ירידת מחירים. במקביל, חלה עלייה גם בהכנסות המדינה ממע"מ, זאת למרות ההפחתה בשיעור המע"מ שנכנסה לתוקף בתחילת אוקטובר. נתונים אלה, מהווים אינדיקטורים חיוביים להתפתחות הצריכה הפרטית במשק.

לסיכום, העלייה בהכנסות המדינה מתחילת השנה, מעבר לחזוי, צפויה לסייע לממשלה לעמוד ביעד הגירעון המעודכן לשנת 2015 (2.9%), וייתכן שהגירעון בפועל יהיה אף נמוך ממנו, שכן  הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-2.1% מהתוצר בלבד (על פי אומדני משרד האוצר).

אולם, העמידה ביעד הגירעון בשנת 2016, של 2.9% תוצר, תהיה תלויה במידה רבה ביכולת לשמור על המשך גידול, גם אם בקצב מעט איטי יותר, בהכנסות המדינה  – תחום אשר הוכיח עצמו כקשה מאוד לחיזוי על פי ניסיון העבר. ייתכן ומשימה זו תהיה קשה אף יותר לנוכח הפחתות שיעורי המס שהוכרזו בחודש שעבר, אשר עלותן נאמדת בכ-6 מיליארד ₪, על פי אומדני משרד האוצר.

ירידה בתיירות הנכנסת לישראל בחודש אוקטובר, על רקע גל האלימות הנוכחי; החזרה לרמה טרם "צוק איתן" עלולה להיות איטית יותר בהשוואה להתפתחויות לאחר אירועים ביטחוניים קודמים

בחודש אוקטובר נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-200 אלף תיירים בלבד, לעומת כ-217 אלף בחודש ספטמבר וכ-216 אלף בממוצע בחמשת החודשים שקדמו (נתונים מנוכי עונתיות). נתונים אלה משקפים ירידה של כ-8% בהשוואה לספטמבר. עם זאת, יש להתייחס לנתונים בזהירות, שכן מדובר בנתונים ראשוניים בלבד אשר עשויים להשתנות בחודשים הבאים, כפי שכבר קרה בעבר.

נראה כי הירידה בתיירות הנכנסת, חלה, בין השאר, על רקע גל האלימות שמאפיין את התקופה האחרונה. ייתכן ומספר כניסות התיירים יוסיף לרדת בטווח הקצר. נדגיש כי היקף ועוצמת הירידה תלויים בעיקר במשך זמן האירוע הביטחוני ובהיקף שטח המדינה שנמצא בסיכון.

התפתחות זו, עלולה להוביל להאטה משמעותית בקצב התאוששות ענף התיירות ממבצע "צוק איתן", שהתרחש בחודשים יולי-אוגוסט אשתקד, והוביל לירידה חדה של כ-40% בתיירות הנכנסת. הרמה הנוכחית של התיירות הנכנסת עדיין רחוקה בלמעלה מ-20% מרמת השיא שלפני "צוק איתן".

כמו כן, ניתן לראות כי בכל שלושת האירועים שקדמו ל"צוק איתן", החזרה להיקף התיירות הנכנסת שקדם לאירוע (נקודת ה-100), התרחשה כחצי שנה עד שנה וחצי לאחר סיומו. אולם, נראה כי הקצב הנוכחי של ההתאוששות, שהושפע בעת האחרונה גם מהמשבר הכלכלי ברוסיה ומהתחזקותו המשמעותית של השקל מול האירו, עשוי להוביל לחזרה איטית יותר (מעבר לטווח "הנורמאלי" של שנה וחצי) לרמת התיירות הנכנסת טרם המבצע, דהיינו מאמצע 2014.

יתרה מזאת, במידה והאירועים הביטחוניים שמאפיינים את התקופה האחרונה יימשכו לפרק זמן ממושך, תיתכן אף דחייה משמעותית יותר.