המקל והגזר של חזון הריבונות

קרוליין גליק: ריבונות ביו"ש היא הפתרון ההכרחי והיחיד שגם יעניק ביטחון, אך עם זאת יחייב מנגנון של לקיחת אחריות ישראלית על המתרחש

ערוץ 7 , י' בכסלו תשע"ו

אחריות. גליק בעוז וגאו"ן
אחריות. גליק בעוז וגאו"ן
צילום:נשים בירוק

בצל האירועים הביטחוניים והלוויות הנרצחים מהפיגועים האחרונים התקיימה (שישי) בשמורת 'עוז וגאו"ן' הרצאתה של העיתונאית והסופרת קרוליין גליק הקוראת לחזק את מעמד  הערבים הישראלים המבקשים להשתלב במדינת ישראל, וזאת מתוך הבנת האחריות העולה ממשמעותה של הריבונות הישראלית על ארץ ישראל.

בהרצאה שהתקיימה בפני כמאתיים איש מתומכי ההתיישבות שהגיעו למקום מרחבי הארץ, ונערכה כחלק מתכנית התרבות שמקיימת תנועת 'נשים בירוק' מדי שבוע בשמורת שעוז וגאו"ן' שמעל צומת גוש עציון, קבעה גליק: "חייבים להבין שהדרך הטובה להבטחת שלומנו זה לשלוט ולהפעיל ריבונות, להפעיל מערכת אכיפת חוק ומערכת חברתית, להתקרב לאוכלוסיה ולא לברוח ממנה. להבהיר שאנחנו לא הולכים לשום מקום ולתת תשובה פרגמאטית מתוך כוח ועצמה. אין דרכי קיצור. לא הגיוני לתת לאש"ף לשמור על ביטחוננו כקבלן ביצוע". גליק חידדה והבהירה כי גם אם לרגע נדמה שחמאס הופך להיות לאויב משותף לרש"פ ולישראל, הרי שהמניעים שונים לחלוטין וחיזוק הרש"פ מול חמאס מעצים למעשה את המבקשים להשמיד את ישראל.

גליק מבקרת בחריפות את המבקשים להביא להיפרדות ולוויתור על שטח, ומגדירה את ההיפרדות ככניעה שמשמעה הרמת ידיים ישראלית והותרת השליטה לידי הרש"פ כאילו הייתה זו היחידה שמסוגלת להשליט סדר. היא מזכירה כי רבים ממבצעי הפיגועים ביקשו לפגוע גם בהיתכנות לחיים ביחד, כך היה בטבח בהר נוף כאשר אחד הרוצחים עבד במכולת סמוכה, כך ברצח ביום חמישי בתל אביב שבוצע בידי עובד במקום סמוך, וכך גם בניסיון ההתנקשות ביהודה גליק כאשר המתנקש היה עובד המקום. לטעמה, מעבר לרצח יהודים גלום במגמה זו מאמץ לטעת בעם ישראל ייאוש מהיכולת לחיות יחד.

לעומת גישה זו, אומרת גליק, "מי שישמור על החיים של עם ישראל בארץ ישראל הוא עם ישראל בלבד, והניסיונות לגרום לנו לחשוב שאנחנו לא יכולים יותר אינם יד המקרה". דוגמא לדבריה מוצאת גליק בהשוואה בין קלקיליה לבקה אל-גרביה, שבה כאשר ידוע על ראשית התארגנות טרור יש בידי כוחות האכיפה הישראליים את היכולת לגדוע אותם בעודם באיבם. גליק מעירה ואומרת כי על אף שערביי ישראל עברו את כל מנגנוני ההסתה של התנועה האסלאמית הם אינם טובחים בהמוניהם ביהודים כפי שעושים זאת אחיהם שביהודה ושומרון, והסיבה לכך היא "כי אנחנו שולטים".

דוגמא נוספת מציגה גליק מהתפנית הביטחונית לה גרם מבצע 'חומת מגן' כאשר צה"ל חזר לשלוט בערים הפלשתיניות והחל מונע זליגת טרור מהן. "כשאנחנו רואים את הדבר הזה אנחנו מבינים שמה מבטיח את ביטחונם של תושבי תל אביב כמו תושבי גוש עציון זה השליטה בשטח".

לטעמה של גליק ההתנהלות של מדינת ישראל מזה עשרות שנים היא תמרוץ הגורמים המעודדים את החברה הערבית לבדלנות ואנטישמיות במקום חיזוקם של אישים כדוגמת אנט חסכייה המוסלמית השולחת את בניה להתגייס לגולני. בכך, אומרת גליק, ישראל הופכת את חנין זועבי למעין מודל מייצג לערבים בעוד בפועל קיימת תנועה הולכת וגוברת של ערבים המבקשים להתערות בחברה הישראלית מתוך הבנת היתרונות להם הובילה ישראל. לדבריה רבים מהם מפנימים שקום מדינת ישראל הוא הדבר הטוב ביותר שאירע להם. "הקרבן הראשון של ההנהגה הערבית הקיצונית כמו התנועה האסלאמית ובל"ד הם אותם מערביי ישראל שרוצים להשתייך לחברה הישראלית, אבל חיים בתוך תוהו ובוהו של מפירי חוק שמסתובבים בתוך כפרים באופן חופשי ללא אכיפת חוק". זאת לבד מהמבט אל המדינות המתפרקות שסביב ישראל בה בשעה שניתן להסתובב ברמת הגולן באין מפריע.

"ככל שלא נשליט סדר באזורים הללו אנחנו מחזקים את הקיצוניים והאויבים הגדולים שלנו. צריך לפעול עם מקל וגזר ולאכוף חוק במלוא התוקף מול אלה שרוצים לפגוע בנו. אלה פעולות הומאניות שמבטאות את הטוב שבעם ישראל", הכריזה גליק הקובעת כי "אם אנחנו רוצים להיות עם חופשי בארצנו צריך להיות גם אחראים. אנשים יבואו אלינו כשנתחיל להיות אחראים. זה יהיה קשה אבל זה עדיף מהאלטרנטיבה של איבוד הביטחון והסתמכות על מחבלים שישמרו עלינו".

באשר לדרישת הריבונות ובעקבות ספרה האחרון 'סיפוח עכשיו' מבהירה גליק כי ריבונות היא למעשה פעולה פשוטה של החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון "כמו שעשינו ברמת הגולן ובירושלים". זאת לעומת המציאות הנוכחית שבה בשטח שולט החוק צבאי המתבסס על החוק הירדני שתוקן מעט לצד חוקי הג'ונגל של הרש"פ. אך מעבר למהלך החוקתי משפטי, אומרת גליק, יש לסייע לממשלה בישראל למשול, גם מול חומת בג"ץ והפוליטיקאים החוששים לפעול מולו. "הוקמה ממשלה שבה משרד המשפטים נמצא בידי מפלגה שמבינה את הצורך ברפורמה במערכת המשפט, אבל במקביל יש חבר קואליציה בשם השר כחלון שמבהיר שיילחם בכל רפורמה במערכת הזו. לכן יכולים שקד ולוין לרצות מאוד, אבל הדבר לא יתאפשר בפועל". עם זאת הוסיפה וציינה כי ריסון כוחו של היועץ המשפטי כמו גם היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה הם חלק מזרימת הנהר הגדול שתכליתו ריבונות, אך יעד זה של ריבונות חייב להיות ברור מול עיני הציבור ומנהיגיו.

באשר לסיכויי הריבונות אומרת גליק כי היא אופטימית מאוד, בעיקר לנוכח סקר של הג'רוזלם פוסט שגילה כי עוד קודם לכל קמפיין משמעותי 35 אחוזים מהציבור בישראל סבור שיש לספח את יהודה ושומרון ו12 אחוזים נוספים אינם יודעים. כאשר נשאלו אזרחים בגיל נמוך מ-45 את השאלה הזו הביעו 46 אחוזים מהם תמיכה ברעיון הסיפוח. כאשר דברים אלה נאמרים אל מול האגרסיביות התקשורתית הקוראת לחלוקת הארץ וללא מהלך הסברתי משמעותי התומך בסיפוח הדבר מלמד על כך ש"אנחנו כבר במקום מדהים", כלשונה.

"כאשר אנחנו אומרים שמה שאנחנו רוצים זה עוד דונם ועוד בית אבל לא מסוגלים להבהיר את התכלית לבנייה ואת התפיסה הרחבה יותר באופן שיובן לכל אדם, לא ניתן להתקדם. עד עכשיו לא השכילו לחבר את הבנייה ביהודה ושומרון למשהו רחב יותר, למשהו ששייך לכולם ולגורלו ודרכו של עם שחייב לחיות כאן בארץ ישראל, בלב הבלאגן המוסלמי, וליטול את האחריות".

בהמשך דבריה שבה גליק לעיקרון לפיו יש לעודד את החפצים בהשתלבות על חשבון החפצים ברעתנו. "ההיגיון אומר שאתה מיטיב עם אלה שרוצים לחיות בשלום אתך ואתה מרע את מצב הרוצים לפגוע בך. כך אנשים ירצו להתחבר אליך ופחות להיות האויבים שלך. במסגרת הסכמי אוסלו מדינת ישראל עשתה בדיוק את ההפך – היטבנו עם גדולי אויבנו על חשבון מי שרצו בטובתנו. כל צוותי המטה של המנהל האזרחי התריעו בשעתו שכעת כל הערבים שעובדים איתנו יהפכו לחשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. בבת אחת הם הפכו מבעלי משרה למשתפי פעולה. סיכנו את החיים של אנשים היו איתנו לטובת האנשים שרצו לחסל אותנו".

במענה לשאלה שעלתה מהקהל ירדה גליק גם לרזולוציה מעשית של חזון הריבונות: "לפי מיטב הבנתי אנחנו חייבים לפעול כאן כפי שפעלנו בירושלים וברמת הגולן ולתת סטטוס של תושב קבע לערביי יו"ש עם אפשרות להירשם לאזרחות אם יעמדו בקריטריונים של חוק האזרחות ויהיו כמה כללים - מי שמסית נגד מדינת ישראל והעם היהודי או חבר בארגון טרור לא יוכל להיות אזרח". להערכת גליק בכך גם ייחלש כוחם של מבקשי רעתה של ישראל וגם מספר מבקשי המעמד האזרחי בישראל.