נקראים לדגל – טור עיצוב פנים שבועי

על סמלים ומשמעויות, מה הופך עמוד תקוע לפאר החדר, איך תפנקו את מיטת השינה ולמה ספרי צילום זרוקים צריכים להיות על הקירות שלכם

ישראל לאש - 'פנדה עיצוב פנים' , ז' בכסלו תשע"ו

ניר ברקת על רקע החומות בצבעי דגל צרפת
ניר ברקת על רקע החומות בצבעי דגל צרפת
צילום: Yonatan Sindel | Flash90

1. סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות. הסמל מקבל משמעות מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו (ויקיפדיה).


ברקת מקבל משמעות מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו כראש עיר פשוט, אם על ידי נאום מעל כל מיני-במה ירושלמית אפשרית, אם על ידי כיכוב ובימוי התמונה שלעיל, ואם צריך גם על ידי נטרול מחבל בידיים חשופות
2. ניר ברקת הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו ירושלים, מנהיגות אמיצה, ריצה לראשות הממשלה. ברקת מקבל משמעות מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו כראש עיר פשוט, אם על ידי נאום מעל כל מיני-במה ירושלמית אפשרית, אם על ידי כיכוב ובימוי התמונה שלעיל, ואם צריך גם על ידי נטרול מחבל בידיים חשופות.

3. או למשל דגלי מדינות, שהם לכאורה אוסף צבעים, אבל השילוב ביניהם, כמו גם ההתייחסות הנכבדת כלפיהם מעניקה להם משמעות מעבר להיותם צבעים ותו לא. הופכת אותם לסמל. וכשרוצים להביע סולידריות עם מדינה שחוותה אירוע כואב מורחים את צבעי הדגל שלה על חומת העיר העתיקה, על בניין העירייה, על הפרצוף שלך בפייסבוק, או שסתם מדמיינים אותם חזק חזק בלב.

4. גם בעולם עיצוב הפנים, להבדיל, נעשה שימוש נרחב ביותר בסמלים. למעשה עיצוב-פנים הוא לא פעם מילה נרדפת
דוגמה נוספת להלך רוח שכזה הוא עמוד שתקוע באמצע חדר כמו עצם בגרון (בעצם, הגרון עצמו עשוי מעצמות, לא?), ומה לעשות, מסיבות קונסטיטוציוניות לא ניתן לשבור אותו או להזיז. שמשון הגיבור היה האחרון שהזיז עמודים ותראו מה נהיה
לשימוש אופטימלי בכוח המדמה. לקחת אזור או חפץ או פריט, ולהפוך אותו ליותר ממה שהוא, או בכלל למשהו אחר. ברגע שמתייחסים לאובייקט לא רק ככזה, אלא בתור סמל למשהו גדול ורחב יותר, או אפילו כמשל, אם נרחיק לכת, עולם שלם של רעיונות נפתח בפנינו.

5. נגיד שיש לי חפץ או פריט שמציק לי בעין. על ידי הפיכתו למשהו אחר, למין סמל, אני מעלים את הבעיה. במקום לנצח אותו אני מצטרף אליו. כבר מסביר.

6. מכירים את המדרגות של בניין 'יד-שרה' ליד 'שערי צדק' בירושלים? זו דוגמה מצוינת של הפיכת פריט הכרחי לפריט אסתטי. להרבה יותר ממה שהוא. הרי מן הסתם מתכנני הבניין הציבורי הלז נדרשו להתקין מדרגות חיצוניות לבניין מצורכי בטיחות, אבל הם לקחו את הצורך הזה ומינפו אותו לכדי יצירה אסתטית ש'מעלימה' את המכוערות או סתם ההפרעה בעין של מדרגות חיצוניות חלודות. במקום לנסות למזער או להעלים אותן בצד האחורי, הם עשו את ההפך. שמו אותן בפרונט והשוו להן צורה מלאת דמיון, עד כדי כך שהן הפכו לסימן ההיכר של המבנה. שכויעח. שלא נזדקק.

7. דוגמה נוספת להלך רוח שכזה הוא עמוד שתקוע באמצע חדר כמו עצם בגרון (בעצם, הגרון עצמו עשוי מעצמות, לא?), ומה לעשות, מסיבות קונסטרוקטיביות לא ניתן לשבור אותו או להזיז. שמשון הגיבור היה האחרון שהזיז עמודים ותראו מה נהיה. מה עושים? הפוך על הפוך. מדגישים אותו דווקא. משאירים את הבטון החשוף שהוא סימן ההיכר הברור ליציבות מבנית. בעידן השקיפות, במקום להסתיר, תכיל, בנאדם.

8. אם נאבּק את המשמעות של חדר שינה נבין שהערך המרכזי שלו הוא פינוק. אנחנו נכנסים אליו בסוף יום עבודה כדי לנוח, לצבור כוח, להשיל מעלינו את היום החולף, להתכנס, ולמצוא את האנרגיות ליום הבא. אם כך, הפריט שמסמל זאת
בבואנו לתת פרשנות למושג ה'פינוק' בחדר השינה, נתמקד במיטה. נהפוך אותה ממיטה סתם ל'פינוק'. נדגיש אותה, נעשה לה כבוד. לתת לה מפטיר עדיין אי אפשר (היא בת), אבל במידה והחדר גדול דיו נשים אותה במרכז החדר, ואם זה לא מסתדר ניתן לה גב (פיזית ממש) שידגיש אותה
יותר מכל הוא המיטה. האמת שלא צריך להרחיק לכת כדי להגיע למסקנה הזאת. המיטה תופסת חלק נכבד מהחדר, לא רק בקטע מטאפיסי. אם כך, בבואנו לתת פרשנות למושג ה'פינוק' בחדר השינה, נתמקד במיטה. נהפוך אותה ממיטה סתם ל'פינוק'. נדגיש אותה, נעשה לה כבוד. לתת לה מפטיר עדיין אי אפשר (היא בת), אבל במידה והחדר גדול דיו נשים אותה במרכז החדר, ואם זה לא מסתדר ניתן לה גב (פיזית ממש) שידגיש אותה, נפרוש סביבה שטיח (שגם יחמם לנו את הטלפיים שנייה לפני נעלי הבית), נפזר כריות נוי שידגישו את אפקט ההתפנקות, ואם אנחנו מטיבי לכת-לישון נאתר לה גם כיסוי יפה ותואם.

9. תמונות הן אחת הדרכים השוות לסמל משהו מעבר. משהו גדול יותר. בדידי הווה עובדא, ומצאתי ספר צילומי שמן באיזה רחוב. לקחתי הביתה, גזרתי צילומים משני סוגים: סדרת צילומים של אנשים מבוגרים, וסדרת צילומים של זוגות בשיא פריחתם. קניתי מסגרות פשוטות בזול, ותליתי את התמונות במסדרון, סדרה מול סדרה. וכך גם הפכתי את המסדרון מסתם 'מעבר-בדרך-אל' למקום בפני עצמו על ידי יצירת רצף מעניין, מיני גלריה, וגם יצרתי קונטרסט מעניין בין שני הסטים של התמונות על שני הקירות זה מול זה. לתמונות יש משמעות עכשיו. הן אומרות משהו על החיים. הן סמל.

10. גם דלת היא סמל. סמל של חציצה בין הבפנים לבחוצה. אדם ששם רב בריח רצינית כזאת רוצה לבד, אולי אפילו חושש קצת מהחוץ. אדם שדלתו דקה, שלא לומר שקופה למחצה או לגמרי רוצה יותר ביחד. כנסו, אני בטוח שהחריימה שלו מעולה.

---

מתוך מגזין ערוץ 7