נראה בקרוב יותר נוכחות של חיילים ברחובות הערים באופן קבוע. קצין משטרה צרפתי בפריז, השבוע
נראה בקרוב יותר נוכחות של חיילים ברחובות הערים באופן קבוע. קצין משטרה צרפתי בפריז, השבועצילום: Laurence Geai | Flash90

הנחת היסוד שבכותרת היא לא אקדמית או מדעית, למרות שמרבית החוקרים העוסקים בנושא יסכימו אליה. לא משום שחס וחלילה מישהו חושב שצרפת אינה לוקחת ברצינות את רצף אירועי הטרור וכל הנובע מהם, אלא מהסיבה הפשוטה שאירופה, למעט מדינות בודדות, לא ממש מעוניינת ללמוד את הלקח מהצפת הפליטים המוסלמים.

חלק מהמדינות, כמו שבדיה, ממשיכות לעודד את הגעת המוסלמים באופן פעיל. מדובר באותה שבדיה ששרת החוץ שלה ערכה השבוע השווה מקוממת בין הטרור בפריז, לפעילות ישראל מול הפלסטינים. העובדות אגב, מדברות בעד עצמן: שבדיה משכנה את עתידה עבור הפליטים המוסלמים, שמחזירים לה באלימות ברחובות, בהתנתקות מהשלטון, והשבדים, רק ממשיכים לקבל אותם "מסיבות הומניות".

הדור הראשון של המהגרים באו כדי לעבוד בצרפת, אבל בדור השני והשלישי, בעשרים-שלושים השנים האחרונות, יש תופעה של הקצנה. הצרפתים לא מספיק הבינו את התופעה הזו ולקחו אותה ברצינות, והיום הם רואים את התוצאה
הנה, שימו לב למה שאמר ל'מגזין ערוץ 7' השבוע חבר הפרלמנט הצרפתי היהודי, מאיר חביב: "יום שישי ה-13 לנובמבר הוא ה-11 לספטמבר הצרפתי. שום דבר לא יהיה כפי שהיה", הצהיר, אבל באותה נשימה אמר גם כי "לאחר שנעבור את מצב החירום ונפתח מחדש את גבולותינו, תידרש בחינה מעמיקה ודחופה של האסטרטגיה הלאומית והבינלאומית במלחמה נגד הטרור הג'יהאדיסטי".

המשמעות של דבריו: הגבולות שוב ייפתחו, הפליטים שוב יזרמו, וגם אם יהיו הגבלות, האסלאם הקיצוני ימשיך להסתנן לצרפת, שהזיכרון הקצר ישכיח ממנה את ליל השבת שעברה.

ד"ר עמנואל נבון, מומחה לצרפת, מסביר כי מצד אחד "נראה בקרוב יותר נוכחות של חיילים ברחובות הערים באופן קבוע", אבל מצד שני מציין כי "החיים בצרפת חזרו לשגרה".

"הדור הראשון של המהגרים באו כדי לעבוד בצרפת, אבל בדור השני והשלישי, בעשרים-שלושים השנים האחרונות, יש תופעה של הקצנה. הצרפתים לא מספיק הבינו את התופעה הזו ולקחו אותה ברצינות, והיום הם רואים את התוצאה" אומר ד"ר נבון, ומדבריו אפשר להשליך גם על רבות ממדינות אירופה, שהקו המחבר ביניהן הוא טובת הפליט על פני טובת המדינה ואזרחיה.

אחת המדינות היחידות שאינן מאמצות את הגישה האירופית לא בענייני ישראל ולא בעניין הפליטים היא הונגריה, ששר החוץ שלה ביקר כאן בישראל השבוע.

מדובר באחת המדינות המושמצות ביותר באירופה, משום שהיא אינה מסכימה לקלוט פליטים, ואף הפרלמנט שלה שיגר בימים האחרונים הבהרה לאיחוד האירופי כי הוא מתנגד למכסת המינימום שנקבעה עבור המדינה בנושא.

מדיניות הרווחה של הונגריה מיטיבה רק עם אזרחים, ולא פשוט להפוך להיות אזרח הונגרי, אם לא נולדת כזה. אם הגעת כפליט והוכרת ככזה, תקבל קצבה שמספיקה בקושי לקניית מסטיק ביום במכולת, וגם אז הרשויות ירדפו אותך עד שתעדיף לחפש את עתידך במקום אחר
הונגריה התרחקה במשך שנים ארוכות מההקצנה המוסלמית. היא יכולה להוות מודל לכל מדינה אירופית שרוצה להיפטר מבעיית הפליטים. בעוד בבריטניה או בצרפת מקבלים הפליטים הללו מעמד של "תייר" ובר זוכים לתמיכה מרשויות הרווחה שהולכת וגדלה, אצל ההונגרים המצב שונה.

מדיניות הרווחה שלהם מיטיבה רק עם אזרחים, ולא פשוט להפוך להיות אזרח הונגרי, אם לא נולדת כזה. אם הגעת כפליט והוכרת ככזה, תקבל קצבה שמספיקה בקושי לקניית מסטיק ביום במכולת, וגם אז הרשויות ירדפו אותך עד שתעדיף לחפש את עתידך במקום אחר.

בתחילת השנה האזרחית ביקרתי שם. בעוד באירופה חוששים יהודים ללכת עם כיפה על הראש, בהונגריה הדבר נראה טבעי לגמרי. מוסלמים כמעט ואין, או לפחות הם לא נראים ברחובות. גם מסגדים מפוארים קשה למצוא בבודפשט הבירה.

אם רוצים לפתור את בעיית האסלאם הקיצוני, וזאת יודעים רבים ממנהיגי אירופה, הפתרון מתחיל בחצר האחורית שלהם. אבל, כאמור, בעוד הונגריה עשתה ועושה מעשה, ראשי המדינות האחרות מעדיפים להיות "הומניים", גם אם זה עולה להם בחיי אזרחים ובמתקפות טרור, כמו זו שהייתה בצרפת.