יום הולדת עם צביטה בלב

ריעות לוי מספרת בטור אישי על יום הולדת לבתה שגדלה לצידו של אחיה שמשתקם מפציעה קשה ונמצא בהכרה חלקית.

ריעות לוי , ט' בכסלו תשע"ו

יום הולדת לשילת
יום הולדת לשילת
צילום: ריעות לוי

היום יום הולדת לשילת. כך אנו שרים.
לילדתנו המתוקה שנולדה לפני שש שנים.
ילדה ראשונה לאבא המקסים
ושנייה לאמא שנשואה בנישואים שניים.
היא הגיעה לעולם מורכב ולהורים מיוחדים.
שיעשו כל מאמץ להעניק לה חיים מאושרים.
שיויתי ה' לנגדי תמיד, שילת. כך לה אנו קוראים,
את בורא העולם שמלווה אותנו בנישואים,
אנו מרגישים.

תינוקת מאושרת שאת מורכבות החיים ממנה מעלימים,
כשתגדל נספר לה שממשפחה רגילה אנו קצת שונים.
היא לא מבינה לאן אח שלה הגדול נעלם בשבתות וחגים,
וכשגדלה הבינה "שלאבא שלו" אח שלה הולך,
והיא אמרה שגם היא רוצה ללכת לאבא שלה להנות ולכייף כיופים.
כעבור שנה ושלושה חודשים,
נולד איתן מיכאל המקסים,
הם גדלו יחד כתאומים.
בכל ערב יחד מתקלחים.
יחד למעון הולכים.
יחד את הבית מבלגנים.
יחד את ארוחת הערב אוכלים.
יחד לאבא ששב מהעבודה מחכים.
יחד בסרטים צופים.
יחד עם ההורים במיטה מתכרבלים.
יחד בסוף היום נרדמים מחובקים.
יחד את העולם מגלים.
שרים, רוקדים ומאושרים.

כך במשך שנתיים וארבעה חודשים..ואז בשנייה אחת של תאונת דרכים
נפצע אחיה ומאז ישן שנת ישרים.
כעבור שלושה שבועות הבאנו אותה לבית החולים,
לפגוש את אחיה השרוי בתרדמת הרבה ימים.
אליו היא נגשת מדברת ומספרת סיפורים,
אך היא איננה מקבלת תגובה מהאח השוכב במיטה בין הסדינים.
היא עולה למיטתו מתכרבלת לידו ומריחה את ריחו הנעים,
אך גם זה לא מוביל לתגובה מצד האח המדהים.
בילדותה התמימה היא מבינה שהעבר לא יחזור להיות והווה אינו תמים.
שכעת כבר אין יחד אלא היא, אחיה הגדול וההורים.
שמעכשיו הרבה יחס היא תנסה להוציא מההורים,
שלא יתמקדו רק באח הפגוע שיושב בעגלת נכים.
ב'ה שבעזרת בורא העולמים,
לתת יחס שווה לכולם אנו משתדלים,
שלא תיהיה להם טראומה מהתקופה שלאחר תאונת הדרכים.

כעבור שלושה חודשים
לבית חדש אנו עוברים
ואת איתן מיכאל מבית החולים מוציאים.
לגן שילת הולכת לבד ואיתן מיכאל לגן של מיוחדים.
את ארוחת הערב יחד אוכלים
אך את איתן מיכאל מאכילים.
היא לבד מבלגנת את המשחקים.
לבד עושה הצגות ושרה שירים.
לבד רצה לאבא כשאת המפתח בדלת שומעים.
אך תמיד איתן מיכאל בליבה ומבקשת שיתפללו עליו ברבים.
דואגת להשאיר לו ממתקים מהמסיבות בגן הילדים.

שרה לו שירים ורוצה שישתתף איתה במשחקי התפקידים.
מחבקת אותו בלי סוף והוא מחזיר לה חיוכים.
דואגת לספר לכולם שהוא נפגע בתאונת דרכים.
ושהוא עוד יקום על הרגליים
ויצעק "שילתי" וכולנו נהיה מאושרים.
ילדה מיוחדת עם כוחות מיוחדים
עם לב ענק ורצון לעשות טוב לאחרים.
שיש לה חלום להצחיק ילדים כמו איתן מיכאל אחיה המקסים
שיש לה רגישות לקלוט מי זקוק לעזרה, לחיבוק או לחיוכים.

מאחלת לך ביתי היקרה,
שתזכי להרבה כוחות לשחות בגלי החיים,
שתמשיכי להיות כזאת רגישה ואכפתית ודואגת לאחרים
שתזכי לעשות הכל יחד עם אחיך כשהוא בריא וירוץ אחריך בשבילים.
"חג לה שמח וזר לה פורח" בנות הכיתה אותה מברכות במאור פנים,
שתהיי בריאה עד מאה ועשרים
לה מאחלים.
והן לא יודעות איזו צביטה בלב לי עושים.
ילדה מקסימה שלי עם כוחות מיוחדים
מבטיחה שנמשיך לעשות הכל כדי שיהיו לך חיים מאושרים.

ריעות לוי, גרה בגרעין התורני ברמלה. מאמנת אישית, עובדת בתיכון איתן ברמלה. אם לארבעה ילדים. בי' באייר תשע"ג עברה משפחתה תאונת דרכים קשה, בנה הקטן נפגע בראשו, היה בתרדמת וכעת הוא בתהליך של התעוררות.