הצגה חדשה: יהודים רעים

ההצגה החדשה, יהודים רעים, מיטיבה להביא את הדילמה שבין בני משפחה על קדושת הנפטרים

קובי פינקלר , י' בכסלו תשע"ו

יהודים רעים
יהודים רעים
צילום: ז'ראר אלון

הכותרת אולי מטעה, ויש שירימו גבה וישאלו האם יש יהודים רעים? אבל בגוף ההצגה טמונה התשובה. לצד בת שנאבקת על ערכי היהדות, מורשת ארץ ישראל, קיום החיים לאחר השואה ושמירת כבוד האב, יש גם מישהו באותך המשפחה עצמה , מתבולל, שרואה הכל בצורה שחורה ומרה , סולד מהיהדות ומערכי המדינה היהודית וכל זה קורה באמריקה של ימינו.

המציאות היא כזו וטוב עשו שמביאים בפנינו גם את פן החיים הזה.

ומראש אומר, אל תתפתו לתמונות ולתיאור מסביב. יש במאים שכדי לרצות חלק מסויים באוכלוסיה, תוך שהם פוגעים בחלק האחר, בוחרים בתמונה שלא משקפת את המציאות.

ההצגה החדשה, יהודים רעים, מיטיבה להביא את הדילמה שבין אחים. הסיפור נסוב על משפחה יהודית, כששלושה בני דודים נפגשים בדירונת ניו-יורקית ביום ההלוויה של סבם. המאבק על "הירושה", שמסתכמת ברצון לשמור על תליון על כיתוב חי , שנשמר בכל ימי מחנות ההשמדה, בפיו של הסבא, מגלם את היהדות , שם באמריקה.

ההצגה המעולה של בת הדודה, שכל רצונה הוא לשמר את התליון הזה ובזה מסתכמות כל דרישותיה מהירושה, לצד בן דוד אחר שרצונו הוא הפוך לחלוטין והוא מוכן לעשות הכל, אבל הכל, כדי לקדש את חברתו המתבוללת, יוצאת גרמניה,דוקא בתליון החי.

ובתווך בן הדוד השלישי שהעיקר שיעזבו אותו לנפשו.

הצגה מעולה, חשובה, מעניינת, עם סיפור חיים שאנו שומעים עליו לא אחת, תוך כדי השמעת המילה הכה נפוצה התבוללות. עד כמה היא משמעותית, עד כמה היא כואבת. הזדהתי עד מאד עם בת הדודה הציונית, היהודית. ברור לכולנו, שגם לצד השני יש ביטוי. היהודים הרעים מבטאים אותם היטב.

עשוי טוב, משחק יוצא מן הכלל והרבה תובנות באשר למציאות. כל קאסט השחקנים,(אולה שור סלקטר, אודי רוטשילד, דנה מיינרט, יובל סגל, דן קיזלר) נכנס לדמויות היטב ולנו לא נותר אלא לקוות שזו רק הצגה ולא המציאות עצמה. מספיק רוע יש בעולם בלי שנכאיב לעצמנו.