הקיבוצים מחפשים מיזמים להשקעה

על פי הערכת איגוד התעשייה הקיבוצית מחזיקים כיום הקיבוצים למעלה מ-2 מיליארד שקל כעתודה להשקעה בהתרחבות עסקית.

שלמה פיוטרקובסקי , י' בכסלו תשע"ו

ממוכרים לקונים. מפעל בקיבוץ גבעת חיים
ממוכרים לקונים. מפעל בקיבוץ גבעת חיים
צילום: משה שי, פלאש 90

משבר החובות שהעיק על ההתפתחות הכלכלית של הקיבוצים במשך למעלה משני עשורים הופך להיסטוריה.

על פי הערכת איגוד התעשייה הקיבוצית מחזיקים כיום הקיבוצים למעלה מ-2 מיליארד שקל כעתודה להשקעה בהתרחבות עסקית בתחום הקיבוץ או במיזמים חיצוניים.

לדברי מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, המשבר שהיכה בקיבוצים בשנות השמונים גרם למחסור במזומנים, שהופנו בראש ובראשונה לקיום השוטף ולהחזר החוב והביא להתכנסות ומיעוט השקעות.

סיום הסדרי החוב במרבית הקיבוצים בעשור הקודם, בעיקר לאחר מכירת תנובה והסדרת נושא הפנסיה אפשרו לקיבוצים לחזור לרוח היזמית שאפיינה אותם בעבר והדבר ניכר בהתרחבות הפעילות בעיקר בתחום הבינלאומי.

נתוני האיגוד מתפרסמים לקראת הכנס השנתי של התעשייה הקיבוצית שיערך במחצית דצמבר במלון קיבוץ שפיים. הכנס יעסוק בתהליכים האסטרטגיים שעוברים על המפעלים והקיבוצים, פיתוח אשכולות אזוריים כמחולל צמיחה ואתגרי המחר.

העשורים האחרונים התאפיינו במגמה של מכירת מפעלים קיבוציים או הכנסת שותפים חיצוניים. אם עד שנות השמונים הבעלות במפעל הקיבוצי היתה של הקיבוץ עצמו או שותפות בין 2-3 קיבוצים, כיום למעלה ממחצית המפעלים, כ-150 במספר, נמצאים בבעלות אחרת, שותפות עם קרנות או חברות אחרות או ציבוריים.

כעת, בעקבות השיפור במצב הכלכלי, הופכים הקיבוצים מסטטוס של מוכרים לקונים ומחפשים מיזמים מעניינים בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת ובעולם הסטרטאפים.

לדברי אורנשטיין, תהליך ההתאוששות של הקיבוצים מלווה בשינויים מבניים, הפיכת הקיבוץ למודל של חברת אחזקות שכוללת את פעילויות התעשייה, החקלאות, התיירות ועסקים אחרים ותהליך אסטרטגי למציאת יעדים להשקעה. בפעילות האיגוד אנו רואים שאופי הפניות אלינו הוא כיום בעיקר בחיבור עם עסקים שיכולים להיות מקור לצמיחה עתידית.

המגמה מאפיינת את כל הקיבוצים, אלו שנותרו שיתופיים, המתחדשים, גדולים וקטנים. להשקעות החדשות יש חשיבות עצומה בעיקר לקיבוצים שאין בהם עדיין תעשייה או כאלו שנשענים על מפעל מרכזי וחייבים לבנות לעצמם עוד עוגנים כלכליים.