חטא המרגלים – טור עיצוב פנים שבועי

אתם רואים את תמונתו של פולארד החופשי ומתרגשים. המעצב לעומתכם רואה, מבקר את הכורסא, הווילון והטרנזיסטור ומחלק טיפים לתמונת שחרור

ישראל לאש - 'פנדה עיצוב פנים' , י"ד בכסלו תשע"ו

הווילון נאה ומתאים למנורה העומדת שמתאימה לכורסא שיושבת. תמונת השחרור של פולארד
הווילון נאה ומתאים למנורה העומדת שמתאימה לכורסא שיושבת. תמונת השחרור של פולארד
צילום: הוועד שלחרור פולארד

הכיסא הכורסתי בפינה עושה לי טוב. הוא נאה ומסוגנן ומעוצב ומעניק צבע לחדר הלבן והמעט חדגוני הזה. ודווקא יש קטע בכיסא פינתי. מין פינת ישיבה יתומה מעט, אך עם זאת מלאת הדרת כבוד. כבוד לכיסא. כי כיסא הוא מזמן לא רק מקום ישיבה. כיסא הוא אמירה. ואכן, יש עניין להציב כיסא יחיד ליד קיר ריק, וככל שהמשענת תהיה גבוהה יותר והשם של האמן החתום על תכנונו ידוע יותר, כן ייטב. ואין צורך בשולחן, אם שאלתם, אין צורך בכלום. כן יש צורך לא להניח עליו דברים, כי
הרציונל של הנחת חפצים הוא פשוט: חפץ ימצא את מקומו אצלנו אם הוא שמיש או יפה. שניהם גם יחד- מה טוב. לא זה ולא זה- הפח רעב
אז הוא הופך לשולחן או מזנון, והרי הוא כיסא. מ.ש.ל.

(טיפ כיסא: כיסאות שיודעים להתקפל חוסכים לנו מקום. במיוחד אם הם מוצאים עצמם תלויים על הקיר).

אגב, לכיסא כזה יכולה להיות גם מטרה אחרת, והיא הגדלת החלל. תשאלו, וכי היאך ניתן להגדיל חלל על ידי כיסא? אומר לכם, אל"ף, כבר קרו ניסים. בי"ת, ככה: ברגע שאני מייחד פינה בתוך חלל, ומעניק לה עיצוב שונה משאר החדר, אם על ידי צביעת מקטע הקיר הסמוך בצבע שונה, אם על ידי הגבהת הרצפה או שימוש בריצוף שונה, ואם על ידי הורדת מנורה או חפץ אחר שיוצר מעין תיחום של השטח, אני יוצר תחושה של חלל נוסף בתוך החלל הקיים, ומתוך כך הגדלה שלו.

ברדיו אין צורך. גם כי הפרסומות שם זה אין לתאר, וגם כי המוזיקה שהחבר'ה שמים בפייס טובה יותר והדיבורים של נהגי המוניות מעניינים יותר. ואם כבר רדיו אז לא במכשיר כזה גם כי הוא תופס מקום וגם כי הוא לא מגניב בשום צורה. אולי בעוד 20 שנה הוא יתחיל להגניב. ככה זה במגניבות, העניינים מבשילים לאט. הרציונל של הנחת חפצים הוא פשוט: חפץ ימצא את מקומו אצלנו אם הוא שמיש או יפה. שניהם גם יחד- מה טוב. לא זה ולא זה- הפח רעב.

(טיפ מכשירי חשמל: החביאו חוטים. העץ לא טעים כמו הפרי, והחוט לא נאה או נצרך כמו המכשיר).

איזה קטע, אתם תופסים אותי עכשיו יושב מול הטלוויזיה (של סבתא, כמובן) צופה באיזושהי תכנית חדשות-כלכלה-שקר כלשהי, ובדיוק, בחסדי שמיים, מציינים שם שהמדפים התחתונים והעליונים שבסופּר הם מדפי "מוות", היינו מדפים שאינם
יפים דורשים צומי. ככה זה. ככל שחפץ יפה יותר כך צריך לייחד לו מקום. והמנורה המכובדת קצת לא מוצאת את עצמה ברווח הצר שליד הווילון. תנו לה מעמד שיאה למעמדה
בגובה היד הממוצעת (להבדיל מבת פרעה) ובשל כך אנשים לא טורחים לרכוש את המוצרים שם. ההיקש לענייננו ברור: ספרים לא מניחים על רצפה כי קשה להגיע לשם. כמו כן במטבח. מקמו את הארונות ובהם הפריטים החשובים והשמישים באזורים נוחים לשליפה. חוצמיזה ספרים על הרצפה זה לא מכובד. חוצמיזה 2: ספרים הם פריט נוי לכל דבר ועניין. אל תחביא, להיפך, פנק אותם. שים אותם בכלים נאים, בארון מעניין. תעשה להם בית-ספר, כמו שאומרים. שיהיה חשק לשלוף ולהחכים. אה, והקדישו מדף מיוחד לספרי הריגול.

(טיפ מדף ספרים: מדף בצורת ספר/מדף שקוף/מדף דקיק גורם לנו לדמיין שהספרים מרחפים, ושימוש בדמיון מסייע לחיזוק עור הפנים, כך אני מרגיש).

הווילון נאה ומתאים למנורה העומדת שמתאימה לכורסא שיושבת, שכולם יחד משווים לחדר אווירה מכובדת עם קורט אריסטוקרטיות, לא אכחיש. אלא שכאן אנו נתקלים בשתי בעיות: האחת היא, יפים דורשים צומי. ככה זה. ככל שחפץ יפה יותר כך צריך לייחד לו מקום. והמנורה המכובדת קצת לא מוצאת את עצמה ברווח הצר שליד הווילון. תנו לה מעמד שיאה למעמדה. הבעיה השנייה, כרית הנוי בפינה הימנית לא ממש מתאימה לאווירת החדר, ומזכירה לי את הקשר הלא-בריא ובעקבותיו הצורך בטיפול זוגי של השמיטה והר סיני. מה שכן, שאפו על כך שהווילון בתוך חרך החלון. מעניין.

(טיפ ווילון: הווילון יכול לשמש בקלות כאשליה לחלון גדול יותר ממה שהוא. אל חשש בכיסוי חלון קטן בווילון רחב או ארוך יותר. עד כדי כך שראיתי לאחרונה ווילונות המשתלשלים עד הרצפה ממש, ומטאטאים אותה כאילו היו שיפולי חצאיתה של בת אולפנה אדוקה. מה דעתכם?)

אה, כן. ברוך הבא פולארד.

---

מתוך מגזין ערוץ 7