התאבדות תלמידים - מי אחראי?

בעקבות התאבדות בת ה-13, ככל הנראה לאחר שלא יכולה הייתה להצטרף לטיול, מתייחסים עו"ד בר און וכהן לזהות האחראי על מצבים שכאלה.

עו"ד רענן בר און וורד כהן , י"ד בכסלו תשע"ו

כהן ובר און
כהן ובר און
ארכיון

למרבה הצער, פעם אחר פעם מדווחים מקרים בהם תלמידי בית ספר נוטלים נפשם בכפם מסיבות שונות. תלמידת בית ספר התאבדה לאחר שלא יכולה הייתה להצטרף לטיול שנתי. תלמיד אחר התאבד לאחר שרשרת התעללויות שספג מבני כיתתו. והדוגמאות הינן רבות. האסון הכבד משפיע גם על מעגלים נוספים, מעבר למשפחות הילדים המתאבדים. לעתים, לאחר ההלם הראשוני, מתחילים חילופי האשמות בין המעורבים. ההורים רואים את בית הספר כאחראי - כמי שלא טיפל במצוקת התלמיד, ואילו בית הספר טוען, כי אין בידו להחליף את חינוך הילד המסור להוריו.

במקרים בהם ההתאבדות נובעת מאלימות או התעללות של תלמיד אחר –

בתי המשפט חזרו ופסקו, שחובה על צוות בית הספר לדאוג לביטחונם של התלמידים ולבצע פיקוח נאות. מידת הפיקוח הינה בהתאם לנתונים ולנסיבות. כך, כאשר נקבע שהאחראים במקום לא השכילו למנוע את התרחשות האירוע, ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה – הטילו בתי המשפט אחריות על המוסד החינוכי.


בהתאם לפסיקת בתי המשפט, על צוות המורים לגלות בעצמו מקרי התעללות ואלימות אשר מתרחשים בבית הספר. צוות בית הספר אמור לנקוט את כל האמצעים הדרושים על מנת להילחם בתופעת האלימות בבית ספרו, ואם יתרשל – ייתן את הדין. בכלל כך, על סגל בית-הספר מוטלת חובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים; להקדים טיפול חינוכי ומשמעתי בתלמידים המועדים לפגוע, ולגלות ערנות ורגישות לתלמידים המועדים להיפגע.

נקודת המוצא היא, כי חובת הפיקוח וההשגחה, המוטלת על מורה כלפי תלמידו, זהה לחובתו של הורה כלפי בנו.
מטבע הדברים, מידת הפיקוח לה נדרשים המורים, טיבה ומהותה, משתנה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, בהתאם לגיל התלמידים, מקום הימצאם, אופי הפעילות, סימני מצוקה שהתגלו ועוד.

במקרים בהם יוכח שצוות בית הספר לא עשה מאמצים מספיקים כדי למנוע את האלימות, למרות שיכול היה לצפותה, ובעקבותיה נגרם האסון הכבד – יכול ותוטל עליו אחריות לפיצוי בגין הנזקים הקשים.

באחד המקרים בהם התאבד תלמיד לאחר התעללות קשה מבני כיתתו, בחר בית הספר לטעון כאילו "אצלנו אין אלימות". כמובן, אין די בססמאות. אם תוכח הטענה, כי בית הספר ידע, או היה צריך לדעת, ובחר לשתוק או נמנע מלטפל כיאות – יימצא אחראי לאסון.

הוריו של צעיר הלוקה כיום במחלת נפש קשה הגישו תביעה, בה נטען, כי צוות המורים בבית הספר כשל בטיפול בילדם, ואיפשר לבני כיתתו להשפיל אותו ולהתעלל בו משך שנים ארוכות. התעללויות אשר הובילו לכך, שאצל הצעיר אובחנה מחלת הסכיזופרניה. בית המשפט קבע, כי בית הספר התרשל בכך שלא חשף את ההתעללות בזמן, ובכך שלא ערך שיחות אישיות עם התלמיד כדי לאבחן את מצבו בהיותו ילד מופנם וביישן, וכן התרשלו השירותים הסוציאליים בכך שלא העבירו לבית הספר את המידע שברשותם. השופט חייב את המדינה לפצות את הצעיר במיליון ₪.


במקרים בהם ההתאבדות נובעת מסיבות אחרות – כדוגמת מצוקה כלכלית :

גם כאן מוטלת חובה על בית הספר לזהות סימני מצוקה של תלמיד ולפעול ככל הנדרש. באם תוכח התרשלות של הגורמים הבית ספריים – יכול ותוטל עליהם אחריות לפיצוי הנזקים הקשים.

כך למשל, במקרה בו העדר תשלום מונע השתתפות תלמיד בפעילות כיתתית. עקרונית, השתתפות תלמידים בפעילויות בית ספר אינה נמנעת בגין העדר תשלום.

עדיין, גם אם בית הספר או גורמים חיצוניים דואגים לפתור נקודתית את המצוקה הכספית (כדוגמת מימון טיול, רכישת ציוד דרוש וכן הלאה) – עליהם ליתן את הדעת למצוקת התלמיד הנזקק לעזרה כלכלית, מעצם היותו נזקק.

פעמים רבות, מתקשים תלמידים להתמודד עם היותם נצרכים ונקלעים למצוקה נפשית כתוצאה מכך. מימון הטיול או הציוד – מהווה מעין "עזרה ראשונה" לפתרון הבעיה, ואולם אין בכך כדי להעניק "הכשר" לאי התייחסות לעומקה של המצוקה.

בתי המשפט יבדקו האם היה בידי בית הספר לחשוד שהתלמיד מצוי במצוקה, וכי הוא עלול לבצע פעולה קיצונית, האם היה בידם לצפות את הנזק, האם העניקו לתלמיד את התמיכה הרגשית הנדרשת, האם טיפלו במצוקה עצמה, האם נקטו בצעדים המתבקשים, האם דיווחו להורים על מצבו של התלמיד והפנו את תשומת ליבם למצבו הקשה בעקבות המתרחש בבית הספר וכן הלאה.

במשרד החינוך הונפק חוזר מנכ"ל מניעת אובדנות, המטיל חובה על הצוות החינוכי בכל מקרה המעורר חשד למצוקת תלמיד. החוזר עוסק באמצעים למניעת התאבדות תלמידים, וקובע נהלים לטיפול ולהתערבות הגורמים החינוכיים. כפי שנקבע בחוזר, חשוב שהצוות החינוכי יהיה קשוב לביטויי המצוקה ויידע כיצד לטפל בה, ינקוט ערנות גבוהה למקרי מצוקה רגשית ומצבי סיכון, יסייע לתלמידים בשעות המשבר, ויוודא כי התלמידים הזקוקים לכך מקבלים עזרה נפשית מתאימה.

יצויין, כי במרבית המקרים – תביעה נגד המוסד החינוכי ומשרד החינוך היא האפשרות הריאלית, בהעדר מענה הולם באמצעות כיסוי ביטוחי. תלמידי ישראל מבוטחים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות כל עוד הם רשומים במוסד חינוכי ולומדים בו הלכה למעשה. פוליסת הביטוח הנ"ל חלה על התלמידים גם מחוץ לשעות הלימודים, 24 שעות ביממה. הפוליסה מכסה נזקי גוף שנגרמו לתלמידים מכל מקור שהוא. ואולם, מדובר בפוליסה כללית, שכיסויה נמוך, ופעמים רבות הוא אינו מספיק לפצות את התלמיד בגין נזקיו.