נעם ארנון ליד מערת המכפלה
נעם ארנון ליד מערת המכפלהחזקי עזרא

בשבועות האחרונים חברון נמצאת במרכז ההתרחשויות. עשרות פיגועים בוצעו בחברון ובאזור, או על ידי מחבלים שיצאו מחברון והגיעו גם לתל אביב ולקריית גת. פרשני השמאל המוטים שבויים בתפיסות ארכאיות ומסבירים את התופעה בתסכול, מצוקה כלכלית, הגבלות תנועה וכו'. אך העובדות מראות תמונה שונה לחלוטין.

חברון מובילה את כלכלת הרשות הפלשתינית, ומייצרת כ‑40 אחוזים מהתל"ג הפלשתיני. אוכלוסייתה מונה כ‑200,000 נפש. יש בה 17,000 (!) מפעלים, חנויות ובתי עסק, המייצאים למדינת ישראל מוצרים מגוונים בהיקף של כ‑5 מיליארד שקלים בשנה, ושולטת בשוק הישראלי בתחומי האבן, מזרונים, כלים חד פעמיים, מוצרי נייר ושקיות ניילון, נעליים ועוד.

97 אחוזים משטח העיר סגורים ליהודים מכל המדינות והאזרחויות. נוכחות יהודים מותרת ב‑3 אחוזים בלבד – ברחוב קצר אחד בשולי העיר העתיקה. לכן ההסבר לטרור הוא שונה לחלוטין.

למרבה החרפה, בהסכם אוסלו ישראל הייתה המדינה הראשונה שנכנעה לארגון טרור ערבי – אש"ף, והעניקה לו הכרה, שטח, נשק וכספי עתק. בשמו החדש, "רשות פלשתינית", הוא הפך לגורם בינלאומי מוכר שעוסק כמעט אך ורק בהפצת שנאה והסתה. זה היה הניצחון הגדול הראשון של הטרור האסלאמי, ומאז הוא הולך ומתעצם.

לפני חתימת הסכם אוסלו התחננו אלפי ערבים בחברון לכל הגורמים הישראליים (הם הגיעו גם אליי) לא להנחית עליהם את שלטון הטרור של אש"ף ולהשאירם בחסות ישראלית, אך מדינת ישראל הפקירה אותם ונטשה אותם. הם נדחפו לזרועות החמאס, שאותו ראו כמפלט פחות מושחת. מטיפי החמאס ניצלו את ההזדמנות, וזורעים שטנה ותאוות רצח. כיום, אחרי דור, התוצאות המרות ברורות.

אך אולי חנוכה המתקרב מבשר לנו שדווקא מעומק החושך יפציע האור. מדינת ישראל לא תוכל לאפשר למוקד גדול ומסוכן כמו הר חברון להמשיך לאורך זמן לסכן את חיי אזרחיה. שינוי מהותי הוא הכרח קיומי, ביטחוני והיסטורי. כעת ישראל מוכרחה לקחת אחריות ולחזור ולהשתלט על חברון.

יש לבטל את הרשות הפלשתינית, לפרוש מטרייה ישראלית מעל העיר והאזור כולו, להדביר את הטרור ותומכיו ולהשליט שלטון יעיל, ישר, תקיף והוגן. אין זה צעד קל, אך הוא מחויב המציאות. רובם המוחלט של ערביי חברון והאזור יברכו בסתר על צעד זה, גם אם לא יעזו לתמוך בו בגלוי.

חברון היא בסיס הזהות היהודית ומסד קניין ארץ ישראל. מחברון נובעים שורשי עם ישראל, ובה נמצא ישראל הראשון בעולם – יעקב אבינו. כעת גם המציאות הביטחונית מחייבת להתחיל בחברון את שחרור הארץ, תיקון העיוות ההיסטורי ואת העידן החדש של עצמאות וביטחון ישראל.