בנק לאומי
בנק לאומיצילום: Yossi Zamir/Flash 90

הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-23 בנובמבר להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי ברמה של 0.1%. נראה כי לדעת בנק ישראל הנתונים שהתפרסמו מאז ההחלטה הקודמת לפני כחודש לא הצריכו שינוי בהחלטה תוך הפחתת הריבית.

כחלק מהגורמים להחלטה, ציין בנק ישראל את העובדה שסביבת האינפלציה לטווח הקצר, אשר חלק ממדדיה מצביעים על אינפלציה שלילית, מושפעת מגורמים חד-פעמיים (הפחתת מע"מ ומחירי החשמל והמים על רקע של ירידת מחירי האנרגיה). בנטרול השפעת גורמים אלה, עלו המחירים בקצב הקרוב לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%).

על רקע זה, ולאור העובדה שציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לטווח הבינוני והארוך מצביעות על קצב עליית מחירים הקרוב למרכז תחום היעד, ניתן להעריך כי בנק ישראל צופה חזרה של האינפלציה לתחום היעד ללא צורך בשינוי המדיניות, למרות שציין כי מידת הסיכון להשגת היעד נותרה גבוהה יחסית.

באשר לפעילות הריאלית, ציין בנק ישראל כי המשק חזר לצמוח ברבעון השלישי של השנה, בקצב דומה לממוצע בשנתיים האחרונות, אולם ללא פיצוי משמעותי על הצמיחה האפסית ברבעון השני.

בנוסף, ציין הבנק המרכזי כי חלה התאוששות מתונה ביצוא, לאחר תקופה ארוכה של חולשה, אם כי, ייתכן שהשיפור היה זמני בלבד. זאת, על רקע הגורמים הבאים: א. אינדיקציות ראשוניות לחולשה ביצוא ברבעון הרביעי; ב. הפחתת תחזית הצמיחה העולמית על ידי ה-OECD, בין היתר, עקב חולשה בסחר העולמי; ג. המשך התחזקות השקל.

לסיכום, למרות שבנק ישראל ציין כי הסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים, בחרה הוועדה המוניטארית שלא לשנות את הריבית. עם זאת, הדגישה הוועדה כי היא מעריכה "שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב".

להערכתנו, ולאור העובדה שהריבית הריאלית שלילית מזה זמן רב נראה כי שינוי מגמה ומעבר להעלאת ריבית תחול בפיגור לאחר העלאת הריבית בארה"ב, וככל הנראה לא לפני הרבעון השני של השנה הבאה. זאת, במידה ותנאי הרקע הכלכליים בישראל יאפשרו מהלך שכזה.

עלייה בשיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים (25-64), תוך עלייה בשיעור ההשתתפות

בחודש אוקטובר, חלה עלייה בשיעור האבטלה במשק ל-5.3% לעומת 5.1% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות). במקביל, חלה ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה לרמה של 64.0% לעומת 64.2% בחודש הקודם.

בגילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), חלה עלייה בשיעור האבטלה – 4.6% לעומת 4.4% בחודש הקודם.

שיעור האבטלה חזר למעשה לרמתו מחודש יוני השנה. יש לציין כי למרות העלייה, מדובר עדיין בשיעור אבטלה נמוך מאוד ביחס לתקופות קודמות, כפי שניתן לראות בתרשים.

העלייה בשיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים, לוותה בעליית שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, אשר עומד על 80.3% – רמת שיא של שיעור ההשתתפות, בדומה לחודש אוגוסט השנה.

ניתן לייחס, באופן חלקי, את העלייה בשיעור האבטלה בחודש אוקטובר, לעלייה במספר המשתתפים בכוח העבודה, שכן חלקם אינם מועסקים. במקביל, חל גידול של כעשרת אלפים מועסקים בחודש אוקטובר, ומרביתם נקלטו במשרות מלאות.

לסיכום, הנתונים לחודש אוקטובר מעידים אמנם על עלייה קלה בשיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים, אך זאת תוך המשך העלייה בשיעור ההשתתפות, לצד גידול במספר המועסקים ועלייה בשיעור המשרות המלאות.

נדגיש כי נתונים אלה, מהווים אינדיקציה חיובית להתפתחות הביקושים המקומיים בחודשים הבאים, ולגידול בצריכה הפרטית. עם זאת, במידה והאירועים הביטחוניים האחרונים ימשכו לאורך זמן, תיתכן פגיעה בביקושים המקומיים, בטווח הקצר לפחות. במבט קדימה, להערכתנו, שיעור האבטלה במשק ירד השנה ל-5.4%, בממוצע, לעומת 5.9%, בממוצע, ב-2014.