צומת הפרישה טעון ברגשות עזים וסותרים. מצד אחד, רבים מתרגשים מהמחשבה על החירות והחופש לעסוק בכל החלומות שנדחו במהלך החיים.
מצד שני, השינוי מציף במחשבות ומעלה גם חששות ותחושת חוסר ודאות. השאלה הגדולה היא: האם יהיה לי טוב?
הפרישה היא לא אירוע חד פעמי אלא מכלול של מעברים, והדרך שבה נתמודד איתם קשורה בפרמטרים שונים בחיינו: התפקיד שהעבודה והמשפחה ממלאים בעבורנו, עיתוי הפרישה, רמת הסיפוק בעבודה, מידת התכנון של הפרישה והציפיות ממנה, תחושת הנחת והסיפוק מהחיים שעברו, השקפותינו לגבי החיים ומצבנו הנפשי, הכלכלי והבריאותי.
תקופת החיים שאחרי הפרישה הולכת ומתארכת, ואנו זוכים לפרק חיים ארוך נוסף שבו ניתן לממש מטרות רבות ויעדים חדשים.
איזה טיפוס פרישה את?
לאחר הפרישה אנשים שונים בוחרים סגנונות חיים שונים.
הממשיכים: הפורשים הממשיכים הם מי שמשתמשים בכישורים ובידע הקשורים בעיסוק הקודם גם אחרי הפרישה. הם מפתחים עיסוק חדש שמתבסס על הידע הקודם, מתוך עניין מתמשך בתחום. אלו אנשים שמחוברים לעיסוקם באופן בלתי תלוי בשינויים שמתחוללים, ורוצים להמשיך ולהרגיש מזוהים איתו.
ההרפתקנים: אלו אנשים שקופצים למים עמוקים בלי חשש, והפרישה מזמנת להם אפשרות להתנסות חדשה. הם מרגישים שהם קיבלו הזדמנות, אולי אחרונה, לנסות את כוחם, להכיר תחומים אחרים, להתנסות במטלות חדשות ושונות לגמרי מאלה שהכירו ושלגביהן כבר הוכיחו את יכולתם.
המחפשים: אלו אנשים שלאחר הפרישה מתחילים בחיפוש ממושך אחר העיסוק הנכון בשבילם. הם מאפשרים לעצמם להתנסות במגוון נושאים בדרך של ניסוי ותעייה. החיפוש מסתיים כאשר נוצרת אפשרות של עיסוק חדש שבו הפורש מזהה פוטנציאל ליצירת זהות חדשה.
הגולשים החופשיים: בשונה מההרפתקנים, יש כאלה שאינם מעוניינים לתכנן את חייהם החדשים ופועלים בזרימה ספונטנית. אין להם ציפיות מוגדרות לגבי תוכן חייהם, והם מוכנים להתנהל בלי מסגרות אך גם בלי דרישות עצמיות. יום רודף יום וזה מספק אותם.
המתבוננים המעורבים: פורשים אלה מרגישים אכפתיות גדולה לגבי אירועים שמתרחשים ברחבי העולם כמו גם בסביבתם הקרובה. הם מפיקים משמעות גדולה מתחושת המעורבות המאפשרת להם להישאר מחוברים למתרחש סביבם למרות הירידה בפעילות שלהם.
הנסוגים: הסביבה הפעילה של פורשים אלה מסתכלת בדאגה על נטייתם להסתגרות. הנסוגים מחליטים לחדול מכל פעילות ומצמצמים באופן ניכר את המגע שלהם עם העולם שמסביב. הם חיים באופן שמאפשר להם קיום יומיומי בסיסי, בלי מעורבות ועניין, והופכים את תקופת הפרישה לקשה וכואבת מבחינה נפשית.
סוף סוף פרישה?!
משמעות הפרישה משתנה מאדם לאדם, אך המשותף לכולם הוא הרהורי המעבר. כל אדם מפתח מחשבות והשערות בשאלה איך ירגיש בעקבות השינוי.
נמצא שרבים נוטים להפריז בהערכה לגבי העוצמה והקביעוּת של רגשות עתידיים, בין אם חיוביים ובין אם שליליים. כלומר, אנשים יכולים לפתח חששות כבדים סביב פרישתם או לחילופין לחשוב שהמעבר יהיה קל למדי, אולם בפועל כל אחד יצטרך לעבור תקופת הסתגלות ולהתמודד עם מכלול האתגרים שהשינוי מביא איתו.
סקרים הצביעו על נתון מרגיע: רוב בני האדם מסוגלים להסתגל תוך זמן סביר למגוון רחב של תנאי חיים חדשים באופן בלתי תלוי בהערכותיהם הקודמות. זו מעין מערכת חיסונית פסיכולוגית שבאה לעזרתנו בכך שהיא מייצרת פעולה של נרמול והתרגלות לתפקידים החדשים ומפנה מקום להתנהלות חדשה לגמרי.
הפרישה היא דלת מסתובבת. אנו יוצאים מחיינו הקודמים ונכנסים לפרק הבא, והדילמות במעבר הן רבות. מומלץ לשתף, לפגוש אנשים שנמצאים במצב דומה, להתייעץ. לפעמים רצוי לבדוק האם יש צורך בקבלת עזרה מקצועית, שעשויה לסייע בהשתלבות מוצלחת בחיים החדשים.
פורסם בפנימה