הברחת ילדים לחו"ל – התופעה גוברת

תופעת הברחת ילדים בידי הוריהם כקלף במאבקי גירושין הולכת ומתפשטת בישראל. מומחה לדיני משפחה מספר על ההתמודדות מול קלות ההברחה.

שמעון כהן , י"ח בכסלו תשע"ו

עו"ד הרשקוביץ
עו"ד הרשקוביץ
צילום: משרדו של הרשקוביץ

בעקבות התכנית שתשודר הערב בערוץ 10, תכניתו של אמנון לוי שתעסוק בבני זוג החוטפים את ילדיהם לחו"ל כחלק ממאבקי הגירושין, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם עו"ד יוסי הרשקוביץ, מומחה בדיני משפחה המשמש כפרשן גם בתכנית המדוברת.

בראשית הדברים נשאל עו"ד הרשקוביץ עד כמה תופעת חטיפת הילדים מצויה בישראל. לדבריו קיימת בישראל עלייה דרמטית בשני העשורים האחרונים ואם בעבר היה מדובר במקרים בודדים הרי שכיום מדובר בעשרות מקרים מדי שנה.

הרשקוביץ מסביר כי התופעה נחלקת לשני אפיקים – חטיפת ילדים מישראל לחו"ל וחטיפה מחו"ל לישראל, כאשר עורכי הדין הישראליים עוסקים בעיקר במקרים של חטיפה לישראל בעוד במקרים הפוכים תפקידם מתחיל ומסתיים באיסוף נתונים ומסמכים ומסירתם לרשויות המשפט במדינה אליה נחטפו הילדים. ממסמכים אלה ניתן להוכיח אם מדובר במהלך הפוגע בהסדרי ראייה שנקבעו וכיוצא באלה.

בדבריו מזכיר ומציין עו"ד הרשקוביץ כי בתקופתנו התנועה בעולם קלה מאוד, עובדה המשפיעה על קלות ביצוע החטיפות הללו. אם בעבר על מנת לטוס למדינה זרה היה צורך להגיע למשרדי נסיעות כדי לתאם טיסה, הרי שכיום באפליקציה מזמינים כרטיס טיסה מהרגע להרגע וניתן מיידית לעלות על מטוס ולהיעלם. מציאות זו מביאה למצב שבו לצד השני אין תמיד אינדיקאציה לכך שילדיו נחטפו על ידי בן הזוג.

לא פעם, מספר הרשקוביץ', נדרשת חקירה בינלאומית על מנת לנסות ולהתחקות אחר הילדים וההורה שנעלמו ורק לאחריה ניתן לפתוח בהליכים להשבתם ארצה.

הרשקוביץ מוסיף ומתאר מציאות קשה הנובעת דווקא מעלייה ארצה. לא פעם משפחה עולה לארץ ממדינות רווחה כאשר בין ההורים קיים ויכוח האם מדובר בעלייה לשם השתקעות או רק הגעה לישראל לצורך בחינת האפשרות למגורים בה. הויכוח הזה יכול לגרור מצב שבו הורה לוקח את ילדיו ושב לארץ המוצא מבלי שניתן להגדיר את המהלך כחטיפה שכן הוא טוען וטען שהגיע לישראל רק לתקופת ניסיון.

על מנת להימנע ממקרים שכאלה ממליץ עו"ד הרשקוביץ לחתום על הסכם זוגי טרם עלייה ובו תובהר מגמת העלייה והאיסור להבריח את הילדים במקרה של חילוקי דעות. עם זאת גם הוא מודע היטב לקושי לחתום על הסכם שכזה כאשר אין ויכוח ומחלוקת של ממש בין בני הזוג. הדבר דומה להסכם ממוני טרם נישואין, בתקופה בה הזוג עטוף באהבה ומתקשה לתאר תרחיש של פרידה. לטעמו "תפקידם של כל הנוגעים בדבר והעוסקים בעלייה ליידע את הצדדים במשמעות העלייה".

"כעורכי דין אנחנו שואלים את הצד שאנחנו מייצגים האם קיים לטעמם חשש שמא בן הזוג יימלט מהארץ. אם הם אומרים שכן, כי יש עסקים או משפחה במדינה אחרת, אני מוציא צו עיכוב יציאה שמונע 90 אחוזים מהמקרים", אומר הרשקוביץ וכשהוא נשאל מדוע שצו כזה לא יוצא אוטומאטית ברגע שבו נפתח תיק גירושין הוא תולה את הדבר בחשש לפגיעה בחירות התנועה וזכויות האדם.

בהקשר זה הוא מספר על תיק שניהל ובו שהבעל זיהה תכתובת של האישה, תכתובת שנכתבה כאשר בעלה עומד לנסוע לנסיעה עסקית ובה נאמר למכותב כי היא תגיע לנתב"ג ללא ידיעת הבעל ותטוס אליו. "שמענו על כך ומיד הוצאנו צו עיכוב יציאה מהארץ ומצאנו אותה בנתב"ג...".

הרשקוביץ נשאל עוד אם הוא יכול לקבוע שגברים או נשים משתמשים בכלי זה יותר או פחות והשיב כי אינו יכול לקבוע זאת משום שאמנם לרוב היעלמות מתבצעת על ידי האישה, אך זאת רק משום שלרוב היא זו שמחזיקה את הילדים אצלה, ועם זאת הדבר מתרחש גם עם האבות.