אני נשאר עם הילדים

אני חש שאני מנהל את על"ה נגב כשליח ציבור - שליח של החברה הישראלית; שליח של הציונות הדתית, שאני מבניה האוהבים והנאמנים.

אבי וורצמן , כ' בכסלו תשע"ו

אבי וורצמן
אבי וורצמן
חזקי עזרא

אני איש ציבור כל חיי. זכיתי למלא שורה של תפקידים - מהרמה המוניציפלית בבאר שבע, דרך ארגונים ציבוריים לאומיים ועד לתפקיד של סגן שר החינוך של מדינת ישראל. זו זכות גדולה שאני מוקיר עליה תודה.

כמה ימים אחרי שנודעו תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת, פנה אלי דורון אלמוג, שהוא בעיני אחד האנשים המופלאים והמיוחדים בדור שלנו, והזמין אותי להצטרף אליו ולנהל את כפר על"ה נגב - נחלת ערן. אני לא צריך לספר על דורון ועל המפעל המדהים שהוא הקים בנגב בהשראת בנו ערן ז"ל - כפר לילדים, בני נוער ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים. לכבוד היה להיענות להזמנה.

מאז שנכנסתי לתפקיד כמנכ"ל על"ה נגב - נחלת ערן גיליתי עולם מופלא. עולם של חסד אמיתי. של נתינה בלי תנאי ובלי גבול. נתינה שמי שמקבל אותה - לעולם לא יוכל לומר לך תודה. דורון לימד אותי שהילדים של על"ה נגב הם המבחן האמיתי של כולנו כחברה, כיהודים, כבני אדם. "שרשרת", הוא אומר "נבחנת לפי חוזקה של החוליה החלשה שבה. הילדים האלה הם החוליה החלשה שלנו, ולכן - המבחן לחוזק האמיתי שלנו כמדינה וכחברה".

בעקבות אירועי השבוע האחרון, וההתפטרות של ח"כ ינון מגל, התקשר אלי נפתלי בנט וקרא לי לחזור לכנסת ולתפוס מחדש את מקומי ברשימת הבית היהודי. הייתה לנו שיחה ארוכה ורצינית. אמרתי לו שעל"ה נגב הוא המשמרת הערכית, החברתית, הציונית והיהודית שלי עכשיו. לא נוטשים באמצע משמרת.

אני מאמין גדול בכנסת. זו עמדת ההשפעה הגדולה ביותר שאזרח יכול לבקש לעצמו. הגעתי לכנסת כשליח ציבור ופעלתי בנושאים רבים.

אני מאמין גדול בבית היהודי. המפלגה שבעיני היא המפלגה החברתית האמתית של ישראל.

אבל על"ה נגב זו שליחות, לא מקום עבודה. והשבוע הזה רק חידד את זה עבורי.

נפתלי הבין - וקיבל. הוא קיבל גם החלטה אצילית וחברית לחזור ולכהן כחבר כנסת, ולמעשה לשמור עבורי על המקום ברשימה.

אני חש שאני מנהל את על"ה נגב כשליח ציבור - שליח של החברה הישראלית; שליח של הציונות הדתית, שאני מבניה האוהבים והנאמנים; וכן - גם שליח של הבית היהודי והמצביעים, שבחרו בי כדי להגשים את הערכים החברתיים של עם ישראל.

בשנים הקרובות אמשיך בעזרת ה' לנהל את על"ה נגב ולהמשיך להיות שותף למפעל המופלא הזה, שסביבו אנחנו מקימים היום גם את בית החולים השיקומי הראשון בנגב, ואת היישוב הקהילתי המשלב 'דניאל', שהוא בשורה אדירה. אני מרגיש שאני עוסק בציונות אמתית. אני מרגיש שאני נמצא בשליחות אמתית של תיקון עולם.

זו לא הייתה החלטה קלה. החלטתי לוותר על מקומי בכנסת בקדנציה הקרובה. גם אם זה לא פופולרי לומר את זה - בכנסת יושבים אנשים טובים שרוצים לעשות טוב למדינת ישראל, וזו זכות ענקית להיות אחד מהם. אבל לא הפעם. לא עכשיו. עכשיו - אני נשאר עם הילדים.

אני מבקש להודות לנפתלי בנט ולכל חבריי מהבית היהודי על התמיכה והפרגון, לאלוף במיל. דורון אלמוג ולכל צוות על"ה נגב על האמון ועל ההזדמנות, ומעל לכל לילדים הנפלאים של על"ה נגב, שמלמדים אותי בכל יום מחדש, בשתיקה, מה זאת אהבה.