מניע לאומני. מבצע האונס
מניע לאומני. מבצע האונסצילום: Roni Schutzer, פלאש 90

'הרשות המאשרת' במשרד הביטחון החליטה הבוקר (חמישי) להכיר באירוע האונס בגן העיר בתל-אביב כפעולת איבה על רקע לאומני, ובקורבן האונס כנפגעת איבה, על-פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

ההחלטה התקבלה בתום חקירה מעמיקה, שארכה חודשים רבים וכללה איסוף חומרים, בחינת חומרי חקירה והתייעצות עם גורמים שונים במערכת אכיפת החוק.

אירוע האונס בגן העיר, שהתרחש ב-12 במאי 2012, הוגדר על ידי בית המשפט כאחד מאירועי התקיפה המינית והאונס המזעזעים ביותר שידעה המדינה. הנאשם, אחמד בני ג'אבר, עקב אחרי בני זוג לשירותי הנשים בחניון גן העיר בתל-אביב. הנאשם נכנס אחריהם לשירותים, לקח מהם את הטלפונים הניידים ובמשך שעה ארוכה ביצע בהם מעשים קשים ביותר, תוך שהוא מכה אותם ומתעלל בהם.

"לא מצאנו מבין פסקי הדין הרבים שהוצגו לפנינו, מעשים הדומים במכלול נסיבותיהם, אכזריותם ושפלותם, למקרה שבפנינו. מסכת המעשים המפלצתיים שביצע הנאשם במתלוננים הינה חריגה בכל ממד ועל-פי כל קנה מידה", נכתב בגזר הדין.

הנאשם, תושב הכפר עקרבה שליד שכם, הורשע בעברו בבית משפט צבאי בידוי אבנים על רכב ישראלי. בחקירתו ובעדויותיהם במשטרה של הקורבן ובן-זוגה, לא נמצאו אמנם אמירות מפורשות שמהן ניתן לקבוע כי מטרתו העיקרית של המעשה היתה 'פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי- ערבי'.

עם זאת, חומרתו ואכזריותו יוצאי הדופן של מעשה האונס הביאו את עו"ד ידידיה (דידי) אורון, הסגן הבכיר ליועמ"ש למערכת הביטחון לתביעות וביטוח, בתוקף סמכותו כ"רשות המאשרת' במשרד הביטחון, לבחון היבטים רחבים יותר של נסיבות הפרשה, על מנת להכריע בסוגיית ההכרה.

ממצאי הבחינה אשר יחדיו, במצטבר, הביאו להכרה באונס כאירוע איבה, התבססו על שלושה מרכיבים עיקריים: הרקע הביטחוני של הנאשם, חומרת המעשה וחריגותו וכן על אמירות שונות של הנאשם לאחר המעשה, שמהן משתמע כי היה מניע לאומני למעשיו. בין השאר, מצאה 'הרשות המאשרת' אמירות של הנאשם הנוגעות הן להבדלים בין בני הלאום השונים והן לסכסוך הישראלי-ערבי. באחת מחקירותיו במשטרה, למשל, דיבר הנאשם על ההבדל בין אחותו המכובדת לבין היהודייה המסתובבת ברחובות, וכן על כך שחוקריו היהודים הם אינם בני האדמה הזאת, אלא תושבי חוץ וכי לפני 1948 לא היה דבר כזה שנקרא ישראל.