מתתיהו – סוג של דאע"ש?

"בהסתכלות המודרנית מתתיהו הוא סוג של דאעש קטן", כך אומר מנכ"ל 'בינה' הסבור כי יש לקחת מדמותו של מתתיהו רק את חלקיה הטובים.

שמעון כהן , כ"ו בכסלו תשע"ו

מתתיהו, מתוך הציור 'מרד החשמונאים' של גוסטב דורה
מתתיהו, מתוך הציור 'מרד החשמונאים' של גוסטב דורה
ציור: גוסטב דורה

בראיון ליומן ערוץ 7 מציג ערן ברוך, מנכ"ל 'בינה' והישיבה החילונית הראשונה בתל אביב, את תפיסת עולמו באשר לדמותו של מתתיהו הזקן.

בראשית הדברים מבהיר ברוך כי עמדתו שלו אינה עמדה גורפת של כלל הישיבות החילוניות או של כלל אנשי עמותת 'בינה' ובמסגרות הללו קיימות תפיסות שונות באשר לחג החנוכה.

בדבריו הזכיר קטע ממאמר בו ציטט את הקטע מספרו של ש"י עגנון "תמול שלשום" ובו, תחת הכותרת "מעשים שמחים ומחשבות עצובות" מתוארת שיחה שמתרחשת ביפו בבית התה של מלכוב (חסיד חב"ד שפתח בית תה לחלוצים החילוניים) על נשף חנוכה שנערך בירושלים על ידי פרופסור בוריץ שץ מייסד האקדמיה לאמנות "בצלאל".

המסיבה מתוארת כ"נשף חשק" במרכז החוגגים פסל גדול של מתתיהו החשמונאי אוחז חרב בידו. בעיתונו של בן יהודה נכתב טובות על האירוע אלא שדעתו של בן יהודה לא הייתה נוחה בגלל הפסל. "מתתיהו זה קנאי לדתו היה לדתו לא לארצו" כתב בעיתונו "אילו היו נופחים רוח חיים בפסל ... כלום לא היה דוקר את כולנו בחרב שבידו?".

ברוך מגיע למסקנה לפיה מתתיהו ובניו לא היו ציונים בהגדרתה הנוכחית של המילה שכן כל עוד שלטו כאן הפרסים והיוונים ולא הפריעו ליהודים לקיים את מצוות הדת ישבו החשמונאים במודיעין ולא נקפו אצבע, ורק שהתחילו היוונים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" פתחו במרד...

לנוכח זאת, תוהה ברוך בקול רם מהי המסורת האמתית של חג החנוכה. הוא מציין כי בצעירותו ראה במתתיהו מעין פלמ"חניק של ימיו, מי שהשתתף במלחמת העצמאות של התקופה ההיא, אך לזאת הוא מוסיף ואומר כי "בהסתכלות המודרנית מתתיהו הוא סוג של דאע"ש קטן", כלשונו. לטעמו ראיית דמותו של מתתיהו כאדם נוקשה, תקיף, שהורג את המקריב זבח לזאוס ואת שליח השלטון וקורא למרד בהחלט מתחדדת השאלה סביב דמותו והמסרים העוברים ממנה לדורנו.

לתפיסתו של ברוך ההתחדשות הציונית של עם ישראל בארצו בונה את חגי ישראל כדוגמת חנוכה, ט"ו בשבט וחג העצמאות על פי ערכים ותפיסות מסוימות ואת הדמויות השונות היא שמה בקונטקסט אותו היא רואה כנכון.

לדבריו, כמחנך בישראל אחד המסרים שלו הוא מבט ביקורתי על שכבות המסורת ואימוץ אלמנטים שנראים עבורו משמעותיים כיהודי במדינת ישראל הדמוקרטית, במקביל לביקורת שיש להטיח באלמנטים שליליים שהוא מוצא בדמויות השונות.

לנוכח דבריו אלה נשאל ברוך אם גישה הבוחרת מתוך דמותו של מתתיהו חלק מאישיותו כמסר לדורות הבאים, ואילו חלקים אחרים מעדיפה להשכיח ולהעלים, הרי שלכאורה ניתן למצוא חיוב ולהזדהות גם עם אנטיוכוס בהיותו מבטא צדדים של סדר שלטון ושמירת חוק ולבקר את הצדדים האחרים שבאישיותו ובפועלו. ברוך משיב ואומר כי אינו נוקט בדרך זו משום שאנטיוכוס אינו חלק מההיסטוריה היהודית, בעוד הוא כיהודי ממשיך את המסורת היהודית וממנה הוא דולה תפיסות וגישות. את אנטיוכוס וערכיו הוא מותיר לצאצאיו.

לקראת סוף הדברים התבקש ברוך לציין מהם האלמנטים החיוביים שהוא מוצא במתתיהו בהיותו אדם כה נוקשה, תקיף וקנאי לתורתו. ברוך משיב ואומר: "אחד הדברים החזקים במתתתיהו ובניו זו השאיפה לחופש והרצון להמשיך את מסורת האבות והאומץ להכיר ביכולת של עם כפרי קטן להתנגד לאימפריה. אלו דברים חשובים ומעניינים. גם ההליכה לגרילה ולמלחמה ממושכת הם דברים מעניינים שחיים בזיכרון של העם".