פיתוח ישראלי-אמריקאי לבלימת זיהומי נפט בים

מערכת ניטור ימית חדשנית, פרי פיתוח ישראלי-אמריקאי, תסייע לזיהוי ועצירת התפשטות זיהומי נפט בים ומניעת אסונות אקולוגיים.

שמעון כהן , ג' בטבת תשע"ו

מצוף ניטור קיים של אוניברסיטת טקסס A&M הפועל במפרץ מקסיקו
מצוף ניטור קיים של אוניברסיטת טקסס A&M הפועל במפרץ מקסיקו
צילום: אוניברסיטת טקסס A&M

אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם אוניברסיטת טקסס A&M מקימה בישראל מערכת ניטור ימית חדשנית, בעלות של כ-23 מיליון שקל.

במסגרת הפרויקט יוקם מערך מצופים ייחודיים אליהם יחוברו חיישנים שיגיעו לקילומטר וחצי בעומק הים.

החיישנים יעבירו בפעם הראשונה באזור האגן המזרחי של הים התיכון מידע בנוגע לזרמי הים, שיאפשר, בין השאר, להתמודד ביעילות רבה יותר עם התפשטות זיהומי נפט בים ולהקטין אסונות אקולוגיים, דוגמת דליפת הנפט המסיבית והמתמשכת שהתרחשה בשנת 2010 באזור מפרץ מקסיקו ונחשבת לאסון הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה.

בעקבות האסון הקימה אוניברסיטת טקסס מערך מצופים דומה במפרץ מקסיקו, שהנו אזור דומה מבחינות רבות לאגן המזרחי של הים התיכון אותו חוקרים בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה.

"שיתוף הפעולה עם אחת האוניברסיטאות הגדולות והחשובות בארצות הברית מחזק עוד יותר את היותה של אוניברסיטת חיפה מובילה בחקר הים בישראל. ההבנה שלנו לגבי המתרחש במים העמוקים שמול חופי ישראל היא בעלת חשיבות אסטרטגית, מכיוון שהים הוא העתיד של מדינת ישראל בפרט והאנושות בכלל", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה, עמוס שפירא.

בנוסף, מערכות החיישנים יאספו לאורך זמן ובאופן רציף מידע מגוון מפני הים ומעומקו בנוגע לתנאים האקלימיים, הטמפרטורה והתחממות הים, המליחות, העכירות והזיהום האקוסטי, וכן יוכלו לספק תמונת מצב לגבי בעלי החיים הימיים דוגמת דולפינים, צבי ים ומדוזות. נתונים אלה ונוספים יוכלו לסייע לחוקרים להבין את השינויים האקלימיים המתרחשים ואת השפעתם.

במסגרת שיתוף הפעולה יותקנו שתי מערכות של מצופים שלהם יחוברו חיישנים: מערך אחד ימוקם במים הרדודים, בשטח המים הטריטוריאליים של ישראל, והמערך השני, במרחק של עשרות קילומטרים מהחוף, יהיה מורכב יותר ויגיע עד לעומק של קילומטר וחצי. העומק הרב בו שורר לחץ גדול מחייב שימוש בציוד חדיש ומתקדם מבחינה טכנולוגית.

לדבריו של ראש החוג לטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה, פרופ' מורל גרופר, "העומק הרב מקשה לספק חשמל לחיישנים מהמצוף, ובניגוד למערכת במים הרדודים, החיישנים למים העמוקים חייבים להגיע עם מערכות כוח משל עצמם. קשיים נוספים קשורים ליציבות המצופים, לחוזק החומר, לשחיקה, להעברת הנתונים לחוף ועוד. עבודה בעומקים כאלה דומה במובנים רבים לטכנולוגיה שנמצאת בשימוש בחקר החלל. אין ספק שהפרויקט הנוכחי חושף אותנו לטכנולוגיה מתקדמת ויוצאת דופן".

באוניברסיטה מספרים כי מערכת הניטור הימית החדשה מצטרפת לרובוט התת-ימי הלא-מאויש לים העמוק הראשון מסוגו בישראל שנרכש לאחרונה על-ידי האוניברסיטה. הרובוט מסוגל לבצע ללא התערבות החוקרים משימות בעומק הים, באופן הדומה לרובוטים ששלחה נאס"א למאדים, לרבות מיפוי קרקעית הים ואיתור עצמים מתחת למים, דוגמת אוניות טבועות ומטוסים שהתרסקו בים העמוק. כלים מחקריים אלה יאפשרו חקר מדויק ונרחב יותר של הים העמוק, שלא קיים כיום בישראל.

פרופ' צבי בן אברהם, ראש בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה וראש המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, אמר כי "חלק ניכר מהשינויים בים נובעים מתהליכים טבעיים, שחשוב שנבין לעומק, במיוחד לאור תגליות הגז הגדולות. אבל יש יותר ויותר עדויות בעולם שגם הפעילות האנושית גורמת לשינויים שמערערים את השוויון העדין שקיים במערכות האקולוגיות שבים. רק באמצעות ניטור רציף וארוך טווח נוכל לדעת מה קורה בים שלנו".

עוד מציינים באוניברסיטת חיפה כי שיתוף הפעולה של אוניברסיטת חיפה עם אוניברסיטת טקסס A&M, שהיא הרביעית בגודלה בארה"ב, יאפשר לא רק גישה לידע הטכנולוגי וההנדסי של חוקרי טקסס, שכבר הניחו מערכות דומות, אלא גם לנתונים הדומים שהם אוספים בעיקר ממפרץ מקסיקו.

לדברי פרופ' דוד פרג'י, רקטור אוניברסיטת חיפה, "שיתוף הפעולה יקדם את המחקר שלנו בתחום חקר הים בצורה משמעותית, והוא נדבך משמעותי נוסף בהשקעה העצומה שאנחנו באוניברסיטת חיפה מעניקים לחקר הים. לפני מספר חודשים חנכנו את המעבדות החופיות שלנו שיאפשרו למחקר הישראלי לקבל בפעם הראשונה תמונה מהימנה לגבי המים הרדודים וכעת אנחנו מעמיקים, תרתי משמע, את היכולות שלנו.

"יחד עם הצוללת הבלתי מאוישת שרכשנו ויכולה להגיע לעומקים של עד שלושה קילומטרים והרובוט התת-ימי שנמצא כעת בתהליכי רכישה, נוכל להעניק תמונה עמוקה ומלאה הרבה יותר של המים שבשליטתה הכלכלית של מדינת ישראל".


הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il