להאיר למשפחה – כבימים ההם, בזמן הזה

הרב יונה גודמן מציע להתבונן בתכני החג ולהתחדש בעזרתם, "עלי לשאול את עצמי האם אני שייך למכבים וממשיך להפיץ את אורם".

רפאל לוי , כ"ו בכסלו תשע"ו

חנוכה. אילוסטרציה.
חנוכה. אילוסטרציה.
צילום: פלאש 90

הרב יונה גודמן מתייחס בטורו השבועי בערוץ 7 לחג החנוכה וקורא לראות בהדלקת הנרות הרבה יותר מדרך לזכור אירוע מלפני אלפי שנים.

לדבריו, "חנוכה, כמו אירועים רבים אחרים בלוח השנה שלנו, קורא לנו לעצור ולאפס מחדש את המצפן האישי בכל הקשור לתכני החג".



טוען....

הטור המלא להאזנה

לדעתו של הרב גודמן, "הדלקת נרות אינה רק מצווה נקודתית והזדמנות למפגש משפחתי עם לביבות וסופגניות. נוכח פני הנרות, עלי לשאול את עצמי האם אני שייך למכבים וממשיך להפיץ את אורם ואת בשורתם, שהיו חיוניים לא רק בימים ההם אלא לא פחות מכן בזמן הזה".

"בימים ההם", אומר הרב גודמן, "היה רוב שאימץ לעצמו מאפיינים של תרבות זרה, ומיעוט קטן שהתאפסו, והכריזו 'מי לה' אלי'. הם פעלו כדי לעצב מחדש תרבות ישראלית מקורית, תוך מאבק בהתבוללות לתוך התרבות העולמית. השאלה היא איך ממשיכים לעשות כן בימינו?"

לדבריו, "לאור הנרות, ניתן להסתכל על צללים ואורות בזירה הציבורית, ולבחון כיצד מוסיפים אור. אך חשוב לא פחות לעשות כן בזירה המשפחתית. לבחון בכנות, עד כמה אנו נאמנים לסולם הערכים שלנו, ועד כמה היום-יום המשפחתי שלנו מבטא את ערכי החיים בהם בחרנו. הדבר נכון בפרט בהווי של ילדינו: מה המקום שתופסים הבילויים ומה המקום שתופס החסד? כמה הם עסוקים באידיאלים וכמה במירוץ אחר חוויות של הפגה?"

הרב גודמן מציע לבחון את אותן שאלות גם ברמת המשפחה, "איזה מקום תופס הכסף? לימוד תורה? כל משפחה וערכיה – אך לאור הנרות ראוי לבחון האם ביום יום השגרתי, אנו באמת חיים על פי מה שחשוב לנו?"

הוא מציע לחשוב, בימי החנוכה, אלו צללים אנו רוצים להרחיק, "אולי הסלולארי תופס אצלנו מקום מרכזי מדי בשימושים לא קריטיים? אולי אנו משועבדים אליו במקום שהוא ישרת אותנו? האם ראוי לקחת אותו איתנו לארוחה? למיטה? לתוך שיחות אישיות עם ילדים או בני זוג?".

בעיקר הוא מציע לנו לבחון כיצד אנו רוצים להוסיף אור, וכיצד אנו רוצים לחנך את ילדינו לבחור בחיים של אור אמיתי.